ביקורת ספרותית על גן המכתבים - פרוזה # מאת אליסון ריצ'מן
ספר בסדר

---

**זהירות ספויילרים**

ספר מעניין המשלב סיפור היסטורי עם רומנטיקה ודרמה. לא מדובר באיזו יצירת מופת ספרותית, או בעלילה או דמויות בלתי נשכחות. הדמויות יומיומיות וחד ממדיות, ללא עומק מיוחד או ייחוד, כאלו שלא נחקקות בזיכרון באופן יוצא דופן. גם הסיפור לא מחדש שום דבר מבחינה אומנותית.

ועם זאת, שמחתי שקראתי אותו. הספר כתוב בצורה קולחת וישנם שני קטעים שנגעו לליבי במיוחד: הקטע בו אנג'לו מגיע הביתה, לאחר שהתבשר על מות אשתו ובנם, ומגלה את החדר בו אישתו תלתה את כל מכתביו. זעקת השבר שלו המהדהדת בבית הגיעה עד אליי... והקטע השני שנגע לליבי הוא הקטע בו אלודי נאלצת להיפרד מהצ'לו שלה על מנת לברוח, לשרוד, לא להיתפס על ידי הקצין הנאצי. שני הקטעים הללו הועברו בצורה מדויקת ואותנטית וריגשו אותי מאוד.

זהו ספר קל לעיכול ומהנה לסוף שבוע חורפי. הוא מעביר את הזמן בצורה נעימה אך לא מעליב את האינטליגנציה של הקורא. הוא נותן קצת מידע על מעשי המחתרת האיטלקית בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל לא מעבר לכך, בוודאי לא יוצר טריגר לחקור באופן עצמאי אחר הנושא. ספר בינוני, אבל לפעמים לא צריך יותר מזה.

» ביקורות נוספות של אלינור
» ביקורות נוספות על גן המכתבים - פרוזה #