ביקורת ספרותית על המפתח של שרה (עטיפת הסרט) מאת טטיאנה דה רוניי
ספר טוב

---

כאשר ספר יוצר בך עניין ושולח אותך לד"ר גוגל או וויקיפדיה, כשאי אפשר להתנתק מהספר וחושבים עליו במהלך היום, כשהלך רוח הדברים בספר משפיע עליך והופך אותך לחלק מהעלילה בהזדהות שלך כלפי הדמויות – אז ניתן לומר שהספר הוא ספר טוב.

וזה בהחלט התיאור המתאים לספר "המפתח של שרה".

העלילה חזקה, השפה קולחת, הדמויות בנויות היטב ויוצרות הזדהות, ותוסיפו לכל אלו את העובדה שמדובר באירועים אמיתיים שהתרחשו בצרפת של 1942 והופכות בכך את הסיפור של שרה לקרוב כל כך למציאות, על גבול ה-בהחלט אפשרי.

דמותה של שרה כובשת: בנמרצות שלה, בעקשנותה, באומץ הלב הבלתי רגיל שלה ובמסירותה למשפחתה ולאחיה הקטן. דמותה של ג'וליה ג'רמונד, העיתונאית שחוקרת את הסיפור של שרה, מחווירה לעומת עוצמת דמותה של הילדה, אם כי לקראת סוף הספר גם ג'וליה אוזרת אומץ לב ומבצעת שינוי בחייה, אולי בהשפעת שרה.

שני דברים הפריעו לי במהלך קריאת הספר: ראשית, הקפיצות בין העבר להווה. לדעתי היה מיותר לערוך את הספר כפרק על שרה ופרק על ג'וליה. לפעמים הפרקים קצרים מידי, ועד שנכנסת לאווירת המלחמה מיד הוחזרת חזרה לשנות ה – 2000...

כמו כן, כאשר מוקד הסיפור עובר לשרה ומתאר את הזוועות שהיא עברה, מתואר הלך הרוח של שרה. לרוב הלך הרוח הזה שואל שאלות על מהות המלחמה, מצבה הנוכחי והיחס ליהודים. נכון, השאלות חשובות, אך במקרים רבים התחושה היא של עומס שאלות. לדוגמא:

"...לאן הם הולכים עכשיו? מה יקרה להם? האם הם רחוקים מפריז? ... איך תוכל לחזור הביתה? איך תוכל לעשות את זה? ... היא חשבה על חברותיה, על הילדות האחרות בבית הספר שגם הן ענדו טלאי צהוב... מה קרה להן? מישהי מהן הצליחה לברוח? האם חלק מהן הסתתרו במקומות בטוחים? האם ארמל הסתתרה עם משפחתה? האם תראה פעם אותה או את חברותיה האחרות? האם תחזור לבית הספר בספטמבר?..." (עמ' 78-80)

לסיכום, עריכה טובה יותר היתה הופכת את הספר לטוב יותר. ולמרות הכל, מדובר בספר מרתק שמזכיר את שאסור לשכוח ומשאיר את הקורא דבוק לדפיו.

» ביקורות נוספות של אלינור
» ביקורות נוספות על המפתח של שרה (עטיפת הסרט)