ביקורת ספרותית על תפילות לחטופות - פרוזה # מאת ג'ניפר קלמנט
ספר בסדר

---

בעיניי, ספר טוב הוא ספר שלאחר סיום קריאתו מתחשק לך לפתוח את האינטרנט ולחקור אודות הנושא סביבו הספר חג. ספר טוב הוא כזה שגורם לך לחשוב בזמן הקריאה ולאחריה. ספר טוב הוא ספר שנשאר איתך ימים שלמים, גם אחרי שסיימת אותו. ספר טוב הוא ספר שנוגע בעצבים רגישים, בפצעים פתוחים. ספר טוב הוא ספר שגורם לך לרצות לקום ולעשות מעשה.

ספרה של ג'ניפר קלמנט, לטעמי, הוא לא ספר טוב. הוא לא ספר רע, אבל ספר טוב בוודאי שהוא לא.

נושא הספר הוא עבדות. חטיפת נשים ונערות צעירות והפיכתן לשפחות מין עבור ברוני סמים. שפחות מין מודרניות, מה לעשות, קיימות גם היום. והנושא הזה כל כך חשוב, כל כך רגיש, כל כך מעורר תרעומת וכעס ועצב ורגשות קשים. ומכאן האכזבה שלי מהספר – כי ציפיתי שהספר ישכנע, יגייס, יעורר בי את הרגשות האלו, אבל בזאת הוא נכשל.

הכתיבה טובה, הסיטואציות מענייניות, הדמויות מסקרנות – אבל הוא פשוט לא כובש בשום צורה. לא מזעזע, לא מטלטל. הוא כתוב כאילו העלילה מתרחשת באיזו ספירה אחרת, כאילו הכל קורה בכוכב אחר, כאילו לא מדובר בסיפור אמיתי.

בעוד מספר שנים כאשר אבחן את הספרייה שלי ואביט בכותרת של הספר, כבר לא אזכור על מה העלילה, וחבל. לטעמי, הספר הוא בזבוז נוראי של זמן מחקר על נושא אקוטי וחשוב.

» ביקורות נוספות של אלינור
» ביקורות נוספות על תפילות לחטופות - פרוזה #