ביקורת ספרותית על התלקחות - משחקי הרעב #2 מאת סוזן קולינס
ספר טוב

---

הממממ... מה אני יכולה לומר כאן שלא אמרו ב-82 ביקורות אחרות?
את הדעה שלי, ששום ביקורת אחרת לא משקפת.
היו כמה קטעים משעממים, אבל הספר עדיין גרם לי עליות ומורדות, צמרמורות, בחילות, ותחושות שאף ספר אחר אף פעם לא עשה לי.
הספר השני ירד מהראשון בגדולתו, אני מוכנה להודות בזה.
אבל הכתיבה המצמררת, התיאורים המדהימים, והעלילה הטובה חיפו על הכל.
זה ספר מדהים, שגרם לי להצטמרר כל פעם מחדש, אני לא יכולה שלא לתת עוד מחמאה לקולינס ולכתיבה המדהימה שלה.
לכתיבה יש חותם, חותם של הכותבת, והחרדות והצמרמורות שנגרמו לי מהכתיבה שלה, זה החותם שהיא השאירה, הדבר שמאפיין רק את הכתיבה של קולינס.
ספר מדהים, מותח ומצמרר לא פחות מקודמו, אבל הוא ירד בגדולתו, ולמה זה? בגלל שהייתה עלייה בכמות הרגעים המשעממים ושינוי בכמה מהדמויות האהובות שלנו.
קטניס שלנו נתקלה בבעיה והיא לא יכולה לצוד, הנה לה אחת הבעיות בספר שמבחינתי גרמו לי לשנוא את העלילה.
משולש רומנטי באמצע כל הבלגאן מסביב... יפה, אבל מוגזם. לא יודעת למה, המשולש נראה לי סתם הקצנה והוא לא נראה לי אמיתי, סתם דבר שטותי שעומד בדרך.
אם מחשיבים את הכתיבה המדהימה ואת הרגשות שעולים מהספר, הוא ספר טוב מבחינתי, לא יותר.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על התלקחות - משחקי הרעב #2