ביקורת ספרותית על התלקחות - משחקי הרעב #2 מאת סוזן קולינס
ספר טוב

---

אילו השטן היה צריך לשכור מעצב-פנים לגהנום, על מנת שיעצב מדורי עינויים מקוריים, חדשניים ואפקטיביים, בהחלט הייתי ממליץ להתעניין אצל סוזן קולינס, מחברת טרילוגיית "משחקי הרעב". גם בספר השני של הטרילוגיה, "התלקחות", מפליאה קולינס להתעלל בגיבוריה קטניס ופיטה בעולם העתידני הפוסט-אפוקליפטי שהיא בוראת בטרילוגיה: לא אתאר את המבחנים הקשים שהצמד-חמד נאלץ לעבור ב"התלקחות" על מנת שלא לחטוא בחטא הספוילר, די אם אומר שקטניס ופיטה נמעכים, נמרחים, נדקרים, נצרבים, מושפלים ומופחדים לא פחות ממה שנפל בחלקם בספר הראשון. אבל – הסירו דאגה מליבכם, הם יצליחו לשרוד - אם גם צולעים וזקוקים לטיפול 10,000 דחוף – שהרי הם חייבים להגיע לספר השלישי.

מעניין מהיכן שואבת קולינס את כושר ההמצאה הנדיר שלה בעינוי דמויות ספרותיות. היא נראית - ראו את תמונתה בקישור שלהלן - כאישה נאה ונורמטיבית; אם כי, יש לה מבט חודר וקשוח-משהו. הממ...האם אתם מזהים אלמנט שטני בארשת הפנים שלה?

http://simania.co.il/searchBooks.php?searchType=tabAll&query=%D7%A1%D7%95%D7%96%D7%9F+%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1

על כל פנים, בעוד שקטניס והפיטה מתענים, אנו הקוראים בהחלט נהנים (סדיסטים שכמונו). "התלקחות" מותח, קולח ומרתק כמעט כמו "משחקי הרעב". כמעט, משום שקולינס משתמשת במידה רבה באותם אלמנטים עלילתיים בהם השתמשה בספר הראשון; הם עדיין אפקטיביים, אך מפתיעים פחות. תיאורי ההתקוממות הפורצת בפאנם, סימניה הראשונים וניסיונות הדיכוי שלה, גרמו לי לחשוב על הדינאמיקה של מרידות: תסכול וכעס הנצברים בהדרגה במשך שנים ולעתים דורות, עד אשר איזה שהוא טריגר שלא תמיד ניתן לצפות אותו מראש (סוג של "אפקט הפרפר") גורם לחלק מן האוכלוסייה לעבור את מחסום הפחד, והר הגעש מתפרץ. והרי הרי געש שכאלה מתפרצים כעת באזורנו (תוניס, לוב, מצריים, סוריה) במה שקרוי "האביב הערבי" (כינוי אומלל לטעמי, בטווח הנראה לעין מדובר בחורף קשה).

אז...אם נהניתם מ"משחקי הרעב", אתם בהחלט תיהנו גם מ"התלקחות". ומה בהמשך? האם קטניס תחזור לגייל או שתהיה לנו קטניס בפיטה? האם המרידה תצליח? האם נזכה ל"אביב פאנמי"? נכסוס ציפורניים ונמתין לחלק השלישי.

» ביקורות נוספות של עולם
» ביקורות נוספות על התלקחות - משחקי הרעב #2