ביקורת ספרותית על הבטחה עם שחר מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 באפריל, 2012
ע"י חזקי


אדם קם בבוקר ומבטיחים לו עולם ומלואו; הולך לדרכו ומלאך קטן שומר פעמיו; חי את חייו ומאמין בכל ליבו שיש מי שמדריכו; רוצה בכל מאודו לשפר את עולמו ויודע כי בידו הדבר. בכל בוקר, יחד עם עלות השחר, יורדת לה לעולם תקווה מחודשת, הבטחה חדשה; תקווה לחיים, ליופי, לאומנות, והבטחה כי כל אלו בידך להשיגם. חיים טובים הם אלו, חיים שבבסיסם הצדק והטוב.

ילד יוצא לחלל העולם, וככל ילד יונק הוא את עולמו הישר משדי אמו. זהו סיפורו האוטוביוגרפי של רומן גארי, סיפור על אדם שחונך וגודל על ידי אמו בלבד, אשר אמו תלתה בו תקוות רבות ובכך גם העניקה לו הבטחות לא מעט, סיפור על ילד ששאף לרצות את אמו בכל דרך אפשרית, גבר אשר כל מאוויו נותנים לאומנות, ליופי, לחיים, לצדק.

אהבת חינם אוהבת האם את גוזליה, אהבה ללא גבולות וללא תנאים. אהבה זו מתנת חינם היא, שהרי הילד מקבלה עוד טרם עמד על דעתו, עוד טרם ברר את דרכו בעולם. בינקותו לומד כיצד נראה העולם, אם טוב הוא אם רע, אם צודק הוא אם מוליך שולל, אם ישנה תקווה או שמא רק יאוש. רומן גארי לומד מאמו כי העולם טוב הוא, כי ישנה תקווה, כי ניתן לנצח את אותם אלילי שקר המבקשים לעוות את עולמנו. זאת המתנה אותה הוא מקבל, ואת מתנה זו שוב לא ניתן לגזול ממנו.

אך ככל מתנה, אף מתנה זו מחירה עמה. דווקא משום שעולמנו כה טוב הוא, דווקא משום שהצדק בידו לנצח, דווקא משום כך מחויבים אנו להלחם עבורו. רק מי שגדל עם הבטחה כה גדולה, רק מי שגדל בבית בו שואפים, דורשים ומצפים, רק הוא יבין את גודל המחויבות. רומן גארי מבין כי אהבת אמו מתנה גדולה היא, אך בו בעת הוא משועבד לה, יודע כי כל אשר יעשה הוא עושה למענה.

'הבטחה עם שחר' הוא שיר הלל מקסים בפשטותו, שיר הלל לרוח האדם, שיר שכולו אמונה שאף את המוות ניתן לנצח, שניתן לממש תקוותיה של אם. הצדק, בר השגה הוא, שהרי הוא האומנות, הוא היופי, והוא החיים. שלושת אלילי השקר לעולם יבקשו לסלף את דרכנו, אך הם אינם אלא אלילים, הם אינם יכולים לחבל בהבטחותיה ובתקוותיה של אם.


אני ממליץ לכל אדם לשבת עם כוס קפה ועוגה ולקרוא על אותה 'הבטחה עם שחר', הקריאה נעימה ומעודדת. ולמי שהספיק לרכוש ותק בספריו של גארי, אציין כי ככל אוטוביוגרפיה טובה, ניתן ללמוד רבות לא רק על הסופר אלא גם על יתר ספריו. הבנת כתיבתו של האדם על רקע סיפור חייו מעלה גדולה היא ויכולה להוסיף רבות (וזאת אף על פי שגארי בחר לפרסם חלק מספריו על ידי פסבדונים).
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
חוות דעת משמעותית . על ספר משמעותי.

תרם לי הדיון שהתפתח. פתאום נתתי דעתי על בראשיתם של דברים,
לא רק לחם/מצות.

שנה מוארת
כּנרת~~
עולם (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
לחזקי - אכן המסורת הבאה לידי ביטוי, בין השאר, בטקס ברית מילה ובאכילת מצות היא חיונית לשמירה על אחדות וצביון העם היהודי שיהיה לנו חג שמח.
חזקי (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
עולם, טעמים רבים יש לאכילת המצה, ובהחלט יתכן ומדובר במנגנון הגנה נוסף. זה, אגב, אינו גורע דבר מן המצות (או מן המצוות). הרי זו טבעה של האמונה, לנחם ולחזק אדם בזמני משבר. אני מודע לכך שיש כאלה שיגידו שמדובר באופיום להמונים, אני אומר אדרבא, זהו שבחה של הדת, לא גנותה. בכל מקרה, החשיבות באכילת מצה איננה רעיון כזה או אחר, רעיונות יש אין סוף, החשיבות היא שכולנו יושבים ואוכלים מצה, שכולנו בסופו של דבר עושים לבנינו ברית מילה (זהו הממשי, מעבר לכך הכל אפשרי).
חזקי (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
מצה זו על שום מה? אני שמח כי דברי עוררו דיון אודות טיב המצה. iki, הכיוון שאותו אתה מציע הוא כיוון של המהר"ל (המהר"ל מוסיף פן נוסף, וזהו הפן של הגאולה, אך בבסיס פרושו עומדת הפשטות, הן זו הפיזית והן זו הקיומית), בעוד אני העלתי את דרכו של הרמח"ל. אלו ואלו דברי אלוקים חיים. בכל מקרה, נדמה לי שאלפי שנים של קיום אנושי הוכיחו שהעולם הוא לא פשוט העולם, לפחות לא בעיני האדם. האדם, בעל כורחו, מחפש משמעות. (גם לפי המהר"ל, מעגל השנה היהודי אמנם מתחיל בפסח, אך אינו תם בו.)
עולם (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
המצות הן פשוט אמצעי נוסף לתרגול כושר עמידה אנו עם למוד-סבל במשך אלפי שנים, עד כי נדמה כמעט כי זהו גורל מטפיסי. על מנת לפתח כושר עמידה, אנו מתרגלים את עצמנו. לפיכך חותכים את עורלת הזכרים בגיל 8 ימים (ואגב, מדהים הדמיון שבין טקס ברית המילה לבין תכנית כלכלית: בשני המקרים חותכים לקטנים והגדולים אוכלים עוגות), יש לנו מספר ימי צום כל שנה, יש שבוע בו אנו צריכים לאכול דיקטים פריכים היוצרים עיסה דמוית בטון בבטננו (וידועים בשם מצות), ועוד ועוד. תרגולת קפדנית זו היא שאפשרה לעם היהודי לשרוד אלפי שנות פוגרומים וצוררים (ליהנות זה כבר סיפור אחר).
איקי טרבולסקי (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
בני האדם הם נעדרי השלמות העולם הוא פשוט העולם. ואם כבר נגעת באכילת מצות, לדעתי טעמו של המנהג הוא בדרך בה הוא מזכיר לך את העונג בדברים הקטנים, הוא מחזיר להכרתך את הידיעה כמה נכון ומספק הוא טעמו של הלחם. גם העיתוי של החג, לאחר החורף הארוך, וכחמישים ימים לפני חג הקציר. תקופה בה התדלדלו האסמים ולרבים נותר בעיקר קמח ומגוון מצומצם של מצרכים במזווה. היכולת להיזכר בתענוגות הלחם, שאיבדו מכוחן בשל ההרגל והשימוש היומיומי, עשויה למנוע את התסכול שינבע מהתפריט המצומצם שמתחייב מתקופה זו. זו היא בעייתו של המין האנושי, ואין היא תלויה בעולם, לעולם אין הוא מעריך את המצוי בידו.
חזקי (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
אל תאמרו ציון רקדי ומזמורים הנעימי, דווקא פה מוצדק מעט הרגש הפסימי... עולמנו איננו עולם טוב, על כך נדמה שאין חולק. השאלה היא האם נותנים אמון בכך שהוא יכול להיות טוב. ואם להכי אתינן, אזכיר מעט מענייני דיומא. אחד הטעמים הידועים של אכילת מצה בפסח הוא להזכיר לנו שעולמנו עולם חסר הוא. אף בעת יציאת מצרים החמץ איננו תופח, להזכיר לנו שלא הכל תלוי בנס ולא הכל בידי שמים, את חסרונו של העולם מוטל עלינו למלא.
עולם (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
אני שואל את כל מי שיכול לענות... אבל התשובה שלי היא שעולם בו יש כל כך הרבה סבל אינו עולם כה טוב, לפחות לא מן הפרספקטיבה האנושית. כמובן שלצד הסבל יש גם הרבה יופי וטוב. מי שמחפש עולם שכולו טוב, יצטרך להמתין קצת...
חזקי (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
אתה שואל אותי או את רומן גארי? ולמען האמת גם גארי שואל עצמו שאלה זו, אך נדמה כי אין לו ברירה אלא להכריע כי הצדק, היופי, האומנות, הם אלו שיגברו. כך גם ביחס לצרפת, גארי מודע לכך שהתמונה של צרפת שקיבל מאמו רחוקה מן האמת, אך אף בבגרותו הוא אינו מסוגל להתנתק ממנה לחלוטין. אגב, אם אתה שואל אותי, אני מתקשה להבין עולם זה, בו הכל שופע טוב וצדק, אני נוטה להזדהות עם הצד השני של המתרס. אך כאשר אני קורא סופרים המשתייכים לצד החיובי של המתרס, אני יכול, ולו לרגע קט, לתת אמון אף בעולמנו הדל.
עולם (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
"עולמנו כה טוב הוא"? הלואי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ