המקום פולין, השנים 1941, 1942...
הסיפורים סיפוריהם של אנשים, יהודים, הלכודים במצבים בלתי אפשריים, נרדפים על צוואר, ניצודים כחיות, מושפלים, מעונים ומולכים אל המוות - ולרגע אינם חדלים להיות בני-אדם, בחולשתם, בחוסנם, בהיצמדותם הנואשת לחיים. דברים שרבים מאתנו מטילים ספק ביכולתה של האמנות לגעת בהם, מעוצבים כאן בדייקנות מצמררת, בלשון מאופקת וחסכונית - להעיד, שאולי בכל זאת יש יוצרים מעטים, מעטים מאוד, המוצאים את הכוח ואת הדרך לגעת בהם בלי להחטיא, בלי לזייף.

אידה פינק, הסופרת הישראלית הכותבת בפולנית, נמנית עמם בלי ספק. דרכה, שנוגעת בזוועה ואינה מרפה מן היופי, שנוגעת בעליבות האנושית ואינה מרפה מן הגדולה, מן הכמיהה אליה, עוברת היכן שהוא בין הזעקה לשתיקה.

אידה פינק

אידה פינק (לבית לנדאו) נולדה ב-1.1.1921 בזבַּרַז' שבאוקראינה. היא גדלה בבית בעל מודעות יהודית, אך גם מעורה בתרבות הפולנית. מצד אביה היא מתייחסת אל ר' יחזקאל לנדאו, בעל 'הנודע ביהודה'. אחרי שסיימה את לימודיה בגימנסיה פולנית, החלה ללמוד מוסיקה בקונסרבטוריון של לבוב. בשנים 1942-1941 הי... המשך לקרוא

שם הספר
נלך בלילות נישן בימים
סוף העולם הראשון שלי
הגן המפליג למרחקים
כל הסיפורים - ספריה לעם #526