ביקורת ספרותית על טרילוגיית הרואים למרחק - שולית הרוצח- רוצח מלכותי- שליחותו של רוצח מאת רובין הוב
ספר מעולה

---

ילד קטן יושב בחדרו וקורא. הוא אמנם יושב בביתו אך ראשו ורובו בעולמות אחרים. הוא נולד בארמון, יתום, בודד, בלא אח ובלא חבר. הוא מתחנך כמרגל, מצוטט לשיחותיהם של מבוגרים, לומד להבחין בכל שמסביבו. הוא פגש כלב, ומאוחר יותר זאב, ולומד לשתף את זה בחייו, לומד לחיות בתוך גופם בקשר בל ינתק. הילד לומד לראשונה לאהוב, לומד תקווה מהי, לומד אכזריות מהי, לעיתים אף מבין פוליטיקה מהי. הספר, ספר הוא, בדיוני לחלוטין, מתרחש בעולם אחר, בעל תפאורה אחרת, אך אם זאת אין ריאליסטי ממנו. במיוחד עבור אותו ילד, הקורא לראשונה אודות עולמו של פיטס, אותו ילד המתרגש בהתרגשותו, הכואב בצרותיו, האוהב באהבתו.

ילד, שכעת כבר התבגר, ועודו זוכר בחיבה את התקופה בה חי בארמון, בה הסתגר בחדרו ימים כלילות ובחר לחיות בעולם אחר. וכעת, שנים רבות לאחר שעזב את עולמו של פיטס, עדיין זוכר הוא איך פעם אחת שהה יחד עם הליצן באוהל קטן, איך הרוחות בחוץ שרקו ואיימו לעקור את האוהל במקומו, איך הגשמים הוטחו בחוזקה ביריעות האוהל, איך החורף הקשה נתן את אותותיו בשיירה כולה. החורף עוצמתי היה, אמיתי.

'חזקי', לפתע קראה לו אמו מבחוץ.

'אני בא', אמר, ובלית ברירה הניח את הספר מידו ויצא החוצה.

ובחוץ, בחום של יולי אוגוסט, מביט אותו ילד לשמים ומתפלא; מדוע זורחת השמש, הרי עכשיו אמצע החורף...

» ביקורות נוספות של חזקי
» ביקורות נוספות על טרילוגיית הרואים למרחק - שולית הרוצח- רוצח מלכותי- שליחותו של רוצח