ביקורת ספרותית על שלך, סנדרו מאת צבי ינאי
ספר מעולה

---

ספר שכולו געגוע.
ספר זיכרון מיוחד במינו של אדם הקרוע בין עולמות.
מאותם סיפורים שבונים את אנשי הארץ הזאת.
סיפורו של סנדרו טוט, ילד איטלקי בן להורים הונגרים שנקלע לאיטליה הפשיסטית ולכנפי הנצרות המגוננות מפני מוראות המלחמה האיומה שפקדה את אירופה. סנדרו הוא בן רביעי במשפחה שהוריו האמנים זנחו את אחיו רומולו אותו ילדה האם באחד הכפרים באיטליה בעת סיבוב הופעות. לימים בדרך לא דרך מוצא סנדרו את אחיו האבוד כששניהם כבר אנשים מבוגרים ודרך צרור מכתבים שמגיעים לידיו מתאר לאחיו את קורות המשפחה.

את צבי ינאי הייתי רואה ברחוב ג'ורג' אליוט לעיתים מזומנות. בשכונה קראו לו "המדען". תמיד מכונס בתוך עצמו, שקט וצנוע עובר בשכונה כרואה ואינו נראה אך תמיד עם מן חיוך ספק מתנשא ספק מתנצל. מאחר והיה מבוגר ממני שנות דור, לא התייחסתי אליו במיוחד למעט העובדה שהוא תמיד נראה בעיני אדם קר, כמו מן איש מהחלל החיצון, מסתורי וצופן איזה שהוא סוד כמוס.

ספרו האוטוביוגרפי מגלה את שנסתר ממני לראות. בספרו הנפלא, המעניין והמרתק מגולל צבי ינאי את סיפור חייו המופלא. הוא מתגלה כאדם סקרן ומשכיל, מעניין, ערכי מאוד ומלא רגש. בעיקר מתגלה מתוכו הילד הקטן שקרוע בין עולמות כה רבים. עולם הנצרות מול עולם היהדות, הפשיסטים מול בעלות הברית, אמונה מול אטאיזם צרוף, גלותיות מול צבריות מחוספסת, משפחתיות מול התבודדות ומכל אלה נשאר לעולם אותו ילד קטן, סנדרו טוט, שתמיד מתגעגע.

כל כך אהבתי את הספר הזה. כי זהו ספר מיוחד, שנכתב על ידי אדם מיוחד במינו,

מומלץ בחום לכל מי שיש אהבה בליבו.

» ביקורות נוספות של גוטי
» ביקורות נוספות על שלך, סנדרו