ביקורת ספרותית על צייד בודד הוא הלב - מחודש מאת קארסון מק'קאלרס
ספר טוב

---

בעיירה קטנה בדרום ארצות הברית חיים להם כל גיבורי הספר הזה:
סינגר - החירש וחברו אנטונופולוס שאף הוא חירש
ביף ברנון - בעל בית המרזח המקומי
דוקטור קופלנד - הרופא שחום העור ומשפחתו
גייק - השיכור
מיק - הילדה המתוקה שדרך עיניה מתנהל לו סיפורה של העיירה הדרומית בעצלתיים, וכמובן משפחתה

וממש כשמו של הספר לכל דמות יש את הלב שעסוק בצייד.

נושאים רבים מועלים בסיפור: יחסי שחורים ולבנים, היחס לשונה, דיעות קדומות, מלחמת הקיום והמלחמה בעוני, התבגרות, חברות וכמובן גם אהבה שבלעדיה הרי אי אפשר.

זהו ספר שכתוב בסגנון הישן והטוב, ספר אווירה, אווירת דרום ארצות הברית. אין הרבה אקשן ותזזיתיות אלא הכל מסופר בפרטי פרטים אבל ממש לא בצורה מייגעת אלא מליאה בעניין וברגש. ולמרות האיטיות הסיפור כאילו נבנה ומקבל נפח עד לסופו ורק שם, בסוף, ניתן להבין את הרעיון המקסים שבבסיס הספר.

ספר ארוך שנקרא בקלילות וברצף, מומלץ.

» ביקורות נוספות של גוטי
» ביקורות נוספות על צייד בודד הוא הלב - מחודש