ביקורת ספרותית על ההפוגה - ספרית אופקים #228 מאת פרימו לוי
ספר טוב

---

אז מה קרה בעת השחרור?
כל כך הרבה נכתב על השואה, זוועות וסיפורים שעלו על כל דמיון.
מאוד מסקרן מה ארע מיום השחרור. בטוח שהניצולים הוצפו באושר עצום.
אז ככה, לא ממש!
ניתן היה לדמיין כמה טוב אותו רגע, רגע השחרור.
פרימו לוי מתאר את קורות הניצולים שהפכו מיד לפליטים, עקורים.
והיחס של המשחררים הרוסים היה לעיתים רע, רע מאוד. כבר לא היו בלאגר, אבל חיו עדיין במחנות מלווים בפקודות, נהלים נוקשים, לעיתים רעב ובעיקר מחלות של שחרור.
לעיתים המשחררים הציפו את המורעבים באוכל, והאוכל המית והרעיל את מצומקי הקיבה והנפש.

מה שבולט מאוד מסיפורו של לוי לגבי תקופת השחרור היא אווירת הבלבול והתוהו ובוהו ששרר במחנות השורדים. מצב זה לא רק הביא עמו סבל למשוחררים אלא גם מצבים מצחיקים ומשונים. השיבה הביתה לאיטליה הפכה עד מהירה למסע ארוך ומייגע לאורכה ולרוחבה של רוסיה וארצות רבות נוספות. מסע מיותר וארוך ללא קץ. אך המסע הזה שעל פניו נראה מיותר כל כך, דווקא אורכו העביר את השורדים תקופת הכשרה למאבקם האמיתי.. החזרה לחיים הרגילים, לעולם שלא עצר מלכת והוא ממשיך ומתקיים ממש כבעבר ללא התחשבות כלשהי בניצול זה או אחר.

הספר נקרה "ההפוגה" הפוגה בין המלחמה, מלחמת הקיום בלאגר הגיהנומי לבין המלחמה שבפתח, מלחמת הקיום בעולם שאינו מבין או יכול לקבל ולהכיל את פגועי הגוף והנפש, שורדי מחנות ההשמדה.

ספר יפה מאוד, מעשיר ועוסק בתקופה שלפחות עבורי הייתה נסתרת ולא מוכרת.
ממליצה.

» ביקורות נוספות של גוטי
» ביקורות נוספות על ההפוגה - ספרית אופקים #228