ביקורת ספרותית על ידיד נפש מאת ארי איתן

---

מחבר הספר המביא את ספור העלילה בפיו של ציון טהרני, נער צעיר שתקוותו להיות בן תורה באחת הישיבות האשכנזיות הנחשבות - ישיבת אשרביץ בירושלים, חושף את מה שיש בתוך קנקנה של אותה ישיבה, ששמעה מבחינה חיצונית נודע למרחוק כישיבה מכובדת ונעלה, אך אין תוכה כברה, לא זו בלבד שהוא וחבריו שמוצאם ממשפחות ספרדיות "זוכים" לאפלייה וזלזול , אלא שבתוך הישיבה עצמה חילוקי הדעות בין מובילי הישיבה, מביאים למלחמות פנימיות בין תלמידיה עד כדי אלימות מילולית ופיזית, והשאלה היא, מה בין התנהגות זו ללימוד תורה,הסופר בעצם רוצה להראות לנו שהכלל החשוב ביותר הוא:"ואהבת לרעך כמוך" -כי אם לא זה,מה המשמעות להתהדר בלימוד בישיבה כה נחשבת?
אולי זה לא מייצג את כל עולם הישיבות,ויש גם דברים טובים, אך ידוע שיש תופעות כאלה במציאות,והחינוך לוקה בחסר.
אנו עם של גלויות ומן הראוי לחנך לאהבה וסובלנות בין עדות ובין מגזרים, לקבל את השונה ולהעריכו על תרומתו, כדי ליצור איחוד ולא פילוג בעם, ולכן לדעתי טוב לחשוף ולבקר כדי למצוא גם איך לתקן את היחס וההתנהגות.

» ביקורות נוספות של ליזה
» ביקורות נוספות על ידיד נפש