ביקורת ספרותית על היינו העתיד מאת יעל נאמן
ספר בסדר

---

מה לא היה, מה היה ומה חבל שלא היה.
כך בחרתי לקרוא לביקורת.
מנושא הספר והשם היו לי ציפיות מסוימות. ככל שקראתי בו הבנתי שיעל נאמן לא כתבה את הבנאלי שחשבתי שתכתוב.
מה לא היה:
1. לא היו התבכינויות רוויות פאתוס על הלינה המשותפת בקיבוץ.
2. לא היה קול זעקה על הניסוי הגדול בסוציאליזם/קומוניזים שילדי הקיבוץ השתתפו בובעל כורחם.
3. לא היה שיר הלל לתנועה הקיבוצית (השומר הצעיר).

מה היה:
1. שיעור מהנה בהיסטוריה של הפרטים הקטנים.
2. קצת מהתחושה של החיים בקיבוץ.
3. חווית "האנחנו", והעדר ה"האני"
4. עיסוק מסוים בפערים בין אידאילוגיה למעשה.

חבל שלא היה:
1. חבל שלא היה יותר סיפור אישי.
2. עלילה מסוימת.
3. רגש(בלי פאטוס רק קצת רגש).
4. שורה תחתונה... משהו לקחת הלאה?

הספר טוב, למרות הכול, וזה שיעל נאמן כתבה אותו כפי שכתבה ולא כפי שציפיתי, רק מראה על מקוריות, ויחודיות.

הייתי מוסיף ציטוט שאהבתי, אבל הספר לא לידי... (הוא במילואים, ואני בחופשה קצרה).

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על היינו העתיד