ביקורת ספרותית על The ocean at the end of the lane מאת Neil Gaiman
ספר טוב

---

קראתי בעיקבות סקירה של מי שהייתה ה babysitter של גיימן (מוריה בצלאל), מיד נכנס לרשימות שלי, ומהר מאוד הצלחתי לשים עליו יד. ספר מהנה מאוד. אין ספק שהמספר הוא ניל הילד, (חנון אוהב ספרים, בלי חברים... יומלדת 7 שלו היתה במתכונת "הקיץ של אביה" ואז הוא נקלע להרפתקאה. מה שהבנתי במהלך קריאת ספר זה שזה לא כל כך משנה על מה הוא כותב, העניין הוא איך הוא כותב. הכתיבה שלו מיצרת חיבור עמוק לדמויות, הסיפור דרך עיניים של ילד בן 7 משכנע מאוד, החברות שנוצרת בינו לבין הילדה הגדולה (11) מהחווה שבקצה המשעול היא חברות משכנעת, והעלילה מתגלגלת למחוזותיה הסוראליסטים ללא חריקות מיותרות.
מרוויחים לדעתי כמה תובנות מהנות על נקודת מבט של ילד מול זו של מבוגר, לפרקים ניתן להתבלבל ולהחליף את ה"מפלצות" בסיפור במבוגרים. בעיקר הספר הזכיר לי לא להפסיק לנסות להבין את הילדים סביבי, ותמיד לנסות להזכיר לעצמי את הילד שמתחבא בתוך המבוגר שנהייתי.

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על The ocean at the end of the lane