ביקורת ספרותית על היינו העתיד מאת יעל נאמן

---

ספר מומלץ, מוכר, הנושא ידוע ומפורסם. אז על מה בעצם הספר דיבר איתי? הספר הזה הוא הקיצון של החברתיות. כולם גדלים בחברה. אנחנו שייכים למשפחה, לכיתה בבית ספר, למחזור בתיכון, לחטיבה בצבא או לקהילה שאנחנו בוחרים להיות בה, ובגדול יותר- למגזר כלשהו, לעם, לעולם. אבל כל אחד הוא אחר. כל אחד הוא מיוחד.
ואם נקצין לכיוון השייכות לחברה- נגיע לקיבוץ. יש רק קבוצה, אין אני. האני נמחק, נמחקה הייחודיות. והתוצאות- לפניכם.

לא לשכוח- לכל אחד יש מקום חברתי, מקום בחברה. אבל יש גם מקום פנימי שלא קשור לחברה, מקום אישי בנפש הפרטית. כל אחד מגיע אליו, במוקדם או במאוחר.

» ביקורות נוספות של מוריה
» ביקורות נוספות על היינו העתיד