ביקורת ספרותית על אבירי הדרך - סיפור הרפתקאות - ספריה לעם #631 מאת מייקל שייבון
ספר לא משהו

---

עד כה קראתי ספר אחד מפרי עטו של מייקל שייבון (איגוד השוטרים היידים) ואני מוכרח לומר שלא ממש אהבתי אותו. אף על פי כן החלטתי לקרוא את הספר כי קיוויתי שהרושם הראשוני שלי מהסופר היה מוטעה, וגם כי היה נראה לי, על פי התקציר ולפי דברים שקראתי על הספר, שהפעם חווית הקריאה תהיה שונה.
העלילה נסובה על שני ברנשים יהודים, אי-שם באזור המאה העשירית, הרפתקנים שונים זה מזה עד מאוד, הנודדים בדרכים, ונתקלים בהרפתקאות רבות, שונות ומשונות.
אני מוכרח לציין שהתחלת הספר הייתה מושכת ונחמדה, אבל עם התקדמות הספר, העסק פשוט לא זרם לי. פרק לא קשור לקודמו, כך שלא תמיד עלה בידי לזהות רצף הגיוני ומעורר מתח. כתיבה מגושמת, ואולי האשמה בתרגום, מן ערבוב של ארכאיות, כתיבה מודרנית, ציניות, והומור, שלדעתי, לא היוו שילוב הרמוני. הדמויות שטוחות, צפויות, ילדותיות, ולא מושכות. על אף אורכו הקצר, או אולי בגללו, הספר לא הצליח למשוך אותי ולא עורר בי שום עניין מיוחד. עד כדי כך שפשוט לא עניין אותי מה יקרה בסוף.
שתי נקודות שבכל זאת אהבתי. חוש הומור לא מדהים, אבל חביב למדי. דבר נוסף, כל פרק זוכה באיור בסגנון תחילת המאה הקודמת, מן רישום חביב של סצנה מתוך הפרק.
לסיכום. לצערי, לא התחברתי, אפילו די התאכזבתי, משום שעל אף התנזרותי היחסית מספרי הרפתקאות (מחוסר זמן ומסדרי עדיפויות), אני מתחבר לז'אנר, ויכול ליהנות מספר הרפתקאות מותח ומשובח. אני לא ממליץ, אבל ייתכן שאחרים יאהבו.

(קבלתי את הספר באדיבות פורטל אנשי הספר http://peopleofthebook.co.il/)

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על אבירי הדרך - סיפור הרפתקאות - ספריה לעם #631