“התפלחתי לא מזמן לאיזה קורס באוניברסיטת תל אביב שדן באופן שבו מפתחים אצלנו, הקוראים או הצופים, רגשות ביחס ליצירות נרטיביות. בסך הכל מאד נהניתי, גם כי אופן הלימוד היום, כשכולם יושבים עם לפטופים מול מרצה שיכול להדגים בקלות את מה שהוא מדבר עליו באמצעות קטע מסרט או סתם מצגת, היה קצת זר לי בתור אחת שלמדה בעידן הפרהיסטורי בו מקרן היה מצרך יקר ערך, מה גם שהקורסים שלמדתי בזמנו היו מרובי נוסחאות ועסקו בנוש”