ביקורת ספרותית על אבירי הדרך - סיפור הרפתקאות - ספריה לעם #631 מאת מייקל שייבון
ספר טוב

---

שתי דמויות יש לסיפור, שתי דמויות שונות בתכלית, אמנם יש ביניהם דמיון רב, אך השוני כה עמוק, שנראות מרוחקות כמו יום ולילה. שני הגיבורים הם יהודים, זהו אחד הדברים שמחבר ביניהם, על פי דעת הסופר לפחות, ואכן הספר היה אמור להקרא "יהודים עם חרבות".
הסיפור מתחיל בדו קרב שזו התחלה טובה, שני לוחמים כל אחד וסגנונו מנסים את כוחם האחד מול השני, ואנחנו מתוודעים כבר מהסצנה הראשונה למיוחדות של הסיפור.
הספר כתוב בשפה גבוהה, ולעיתים מסורבלת קמעה וזה קצת עוצר את רצף הקריאה המטורף של הספר הזה. הספר מתחיל במהירות וככל שממשיכים בקריאה המהירות מתגברת, ונראה לקורא שהוא מפספס חלקים בסיפור. הספר כתוב כל כך מעניין שכל הדברים יחד, המהירות והעניין, השפה והמיוחדות שלו הופכים אותו לפרץ קריאה שלא רוצים להניח מהיד.
הסיפור לוקח אותנו אל ממלכת כוזר - הממלכה המופלאה של הרמב"ם בספרו כוזרי. שם מתוארים יהודים מכל מיני סוגים, כאלו שהם בני מלכים, נוודים, לוחמים, סוחרים ועוד כמה טיפוסים שונים ומשונים. כל היהודים הללו נמצאים ביחסי שכנות עם מוסלמים בממלכה שנמצאת בחיבור בין אסיה לאירופה, בין הים השחור לים הכספי. הממלכה כה מגוונת בתקופה של המאה העשירית לספירה שהסיפור מלא בתיאורים נפלאים ומעניינים של רב תרבותיות ופשוט נפלא לקרוא על כך בדפי ספר במהדורת כיס נחמדה של עם עובד.
נהנתי בעיקר מהחיבור בין יהודים לחרבות שמעורר פליאה על הדרך שבה אפשר היה לראות את העולם בתקופות שונות בהיסטוריה האנושית או הפנטסטית שאנו מכירים היום.
חווית קריאה מיוחדת במינה, וסיפור מהנה ומלא בהרפתקאות. וכל כך קצר שנגמר לי מהר מידי.

» ביקורות נוספות של Braveheart
» ביקורות נוספות על אבירי הדרך - סיפור הרפתקאות - ספריה לעם #631