ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שני, 20 ביוני, 2011
ע"י קורנליוס
ע"י קורנליוס
קראתי את הספר הזה באיזור היום הזיכרון, בגלל ההקשר שלו - ספר שעוסק במלחמת יום כיפור, מלחמה כאובה וידועה לשמצה בזכרון הקולקטיבי שלנו.
הספר זה, מעבר לכך שעוסק בסיפור העדות האישי על המלחמה, ועל התקופה שאחריה (חג סוכות ברמת הגולן, תשאולים על ידי אגף היסטוריה ופסיכולוג), מתמקד במיוחד בחבר שלא חזר - בדב. וזהו אולי יחודו של הספר הזה.
האהבה של חיים סבתו לדב אינדיג נשזרת לאורך העלילה. הגעגועים, השאלות, הזכרונות. מכיוון שזהו סיפור עדות אישי, גם ההתייחסות אל דב היא ברמה האישית.
אל אותו דב התוודעתי עוד בספר "מכתבים לטליה", שם החייל הדתי שמתכתב עם הנערה הקיבוצניקית הוא לא אחר מאשר אותו דב אינדיג, האינטליגנט, המשכיל, המאמין.
הספר כתוב בשפה מליצית עשירה עם ניחוח תלמודי, ודיי במתכוון. לאורך כל הספר מצויים ציטוטים הלכתיים כאלו ואחרים. אני מניח שזה עניין של טעם, אבל עבורי זה היה קצת מעיק (גם אם מאיר-עיניים).
העדויות מרתקות, קשה לי להרחיב עליהם בלי להרגיש שזה יהרוס את חוויית הקריאה. הסיפורים מתמקדים גם באומץ תחת האש, וגם בשיגרה המשעממת של הצבא.
יותר מכל, הסיפור מעביר בעיקר את תחושת ההלם והבלבול של המלחמה הזו, שהפתיעה רבים.
ותמיד, אבל תמיד, המספר חוזר אל דב, אל חברו הטוב שלמד עמו בבית הספר, שהלך איתו באותו מסלול. דב שלא חזר.
מכיוון שמדובר בחיילי הסדר, סיפורי הלחימה וסיפורי האמונה נמצאים בכפיפה אחת, ולעתים קשה להבדיל ביניהם.
רגע אחד שהציק לי במיוחד בספר הוא בהתייחסות אל מפקד הטנק שמספר על כך שהוא אתאיסט, בשעה שהם בורחים מן התופת הסורית.
עבורי, הייתה בכך עדות לכך שגם אדם אתאיסט מסוגל לשרוד את האש בתנאים בלתי אפשריים, אך הסיפור דיי מתעלם מזה. אותו מפקד, שהפך לחירש מסיבה לא-ברורה, גילה אומץ ותעוזה לא פחות מן החיילים המאמינים מתחתיו, אבל מן הסתם העניין הזה לא התיישב עם מוטיב האמונה המחזקת שחיים סבתו ניסה להעביר, ועל כן, לדעתי, סיפורו של המפקד, הגישה שלו (אנטי-אמונה אינה אומרת שלאדם אין שום פנימיות, שום כוח רצון) שהובילה אותו הלאה.
אף-על-פי שהספר קיבל אצלי דירוג של שלושה כוכבים מתוך חמש, בכל זאת הייתי ממליץ עליו, לקורא הסבלן, לקורא המאמין, ולזה שמתעניין בסיפורים על כוחה של אמונה.
לא נשכח אותך, דב אינדיג.
יהיה זכרו ברוך.
נולד ג' בסיוון תשי"א (7.6.1951), נפל י"ג בתשרי תשל"ד (07.10.1973)
http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=95484
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מיליו
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
מסכים עם בביקורתך
אם כי בעיני הטיפול של סבתו בלוחם הטנק האתיאיסט היה מדויק- לא היה צורך לפתח דיון בשאלת הפערים באמונות בינם, ודווקא הצימצום אמר את כל מה שהיה צריך לומר לגבי הקשר בין האמונה לבין ההישרדות בתופת.
|
|
קורנליוס
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה :)
|
|
חמדת
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
לקורנליוס ,ביקורת מרגשת
חיים סבתו כותב ספרים טובים .
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת