ביקורת ספרותית על תיאום כוונות [מהדורת 2010] מאת חיים סבתו

---

"הלבנה עמדה בטהרתה. ענן קל לא העיב עליה. ממתנת הייתה בענווה שיבואו ישראל ויקדשו אותה, ככלה שממתנת לחתן שיבוא ויפרוש עליה הינומא קודם שתיכנס לחופה." כך פותח חיים סבתו את סיפורו האישי ממלחמת יום הכיפורים. בשפתו העשירה ובעולם דימוייו הלקוח ממקורותינו מפליג סבתו בתיאור חוויותיו האישיות מאותה מערכה כבדה. מערכת יחסיו עם חברו דוב שנפל חלל, פחדיו ואמונתו שאינה צריכה צידוק ואין בה פקפוק, מחזקים אותו בעת הקשה, נותנים לו את הכוח והחוזק לעמוד בקשים בהתמודדותו של אדם. במערכה הכבדה. ובין לבין שזור הספר בפיוטים ההולכים ומתנגנים כדברי מתיקה, בפיו או לאוזניו של סבתו.
לא כך הורגלנו לקרוא את ספרי המלחמה שברובם נכתבו ע"י גנרלים. ספר זה שונה הוא כמו כל ספריו של סבתו הגורם עונג צרוף לקורא.
וקצת נימה אישית, נגע מאוד לליבי כיצד מתאר סבתו את זיהוי עמדת הטנק של אביהו רגע לפני שהטנק נפגע ומוצא הוא במקום מחצית ממשקפתו של אביהו ונותנה בידיה של אחותו של אביהו. עם אביהו גלעדי מכפר גלעדי שרתי בשיריון. יחד היינו בקורס מפקדי הטנקים ובקורס קצינים ובכל פעם שמצוי אני בצפון, פוקד אני את קיברו למרגלותיו של הארי השואג בתל-חי בואכה כפר גלעדי.
ריגשת אותי סבתו, בכתיבה היפה בלשון העשירה בפיוטים השזורים ובתיאור המלחמה הכבדה.

» ביקורות נוספות של simonyit
» ביקורות נוספות על תיאום כוונות [מהדורת 2010]