ביקורת ספרותית על תיאום כוונות [מהדורת 2010] מאת חיים סבתו

---

ליל שבת קייצית שרתה אז על הכל. תפילת ליל שבת נסתיימה לה ואף החזן הניח טליתו מצד העמוד, לפי שאסור לקפל הטלית בשבת.
באותה רקדו להם החסידים סביב בימת בית הכנסת, ושרו בקול נעים מאוד; שירו לו, זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו.
ואני הקטן חמקתי לי החוצה, כבד היה עליי ליבי ובודד חשתי. לא נמשכתי לריקוד יפה זה.
עודי יוצא החוצה הבחנתי בספסל המקולף שעמד לו באלכסון מחוצה לבית הכנסת. ימים רבים שם ואין איש יודע על שום מה ולמה.
ובשעה זו, שהתפילה נסתיימה אך לא עד סופה, נוהג היה רבי פנחס לשבת בפינה זו, גופו מעט משופע מחמת עקמימות הספסל, ומחפש פרטנרים לשיחה סתמית של דקה-שתיים.
והיה מבטי ננעץ בעיניו של רבי פנחס. עיניים של יהודי פיקח, לא מהמיינסטרים.
והנה רבי פנחס קורא לי. תיכף נפניתי אליו ודרשתי בשלומו. חיוך רחב האיר את פניו וענני בשבת שלום, רבי נתן.
ולפי שהריקוד בפנים בית הכנסת הפשוט של חסידי ברסלב לא נסתיים, והחסידים עדיין מרקדים להם בחדווה רבה בפנים, ואבי ביניהם, נתיישבתי לצידו של רבי פנחס, ושאלתיו.
רבי פנחס, היש לך ספר שאוכל לקרוא מחר בשבת אחר הצהריים? השבת ארוכה ומחפש אנוכי ספר טוב לקרוא ולהעביר את השבת במנוחה ובתעסוקה.
תיכף נתחייך רבי פנחס, ובעודו מנגב את מצחו הרחב מהזיעה הניגרת ממצחו, סח לי האם קראתי כבר ספר מספריו של רבי חיים סבתו.
לא, השיבותי. לא קראתי. שמעתי שהוא מזרוחניק, זה מחוץ לתחום.
חייך רבי פנחס ואמר לי. תקרא אותו, ואחרי הקריאה אם יהיו לך טענות תבוא אליי.
ולפי שהכירותי היטב את רבי פנחס, הסכימותי מייד לקרוא בספריו של רבי חיים סבתו.
וביקשתי את רשותו של אבי, ומיהרתי עם רבי פנחס לביתו ששכן ממול בית הכנסת, בדירה קטנה בקומה השלישית שחלק מתקרתה רטוב בגלל שכן שבנה בלי רשיון על גג הבניין ונתקמצן לשלם התיקונים, כנהוג.
ויתן בידי רבי נחס שקית פשוטה שגל פז כתוב עליה, ובתוכה ספר ירוק לא עב ולא דק.
תאום כוונות.
ונטלתי את הספר והודיתי לרבי פנחס עד מאוד, וירדתי בזריזות והתנצלתי בפני אבי על שעכבתיהו.
ואבי לא כעס כלל, כדרכו. ואף לא שאלני מה יש בשקיתי. לפי שסיפר לי פירוש חדש ששמע על ספירת העומר.
ומייד לאחר סעודה של ליל שבת נתיישבתי על הספה בסלון בית הוריי, וקראתי בספר תאום כוונות.
וככל שקראתי, עלה באפי ניחוח המועדון שבבית מזמיל, וריח דברי התורה המתוקים של אותו זקן מטבריה.
ורבי חיים סבתו נסוב באחת והכניסני אל עולם זר ומופלא ומפחיד כל כך. וסיפר הרבה על חבריו שהיו ואינם, ועל דוב זכרונו לברכה, ועל החסידים הרוקדים במוצאי יום כיפור בבית וגן.

לפתע הרגשתי רטיבות על לחיי השמאלית, ונסקרתני. מניין זו באה לכאן. וכשניגבתי את הרטיבות הרגשתי רטיבות גם על לחיי הימנית. ולא רציתי להודות לעצמי כי דמעותיי הן המרטיבות הן לחיי, ולפיכך מיהרתי לסגור את הספר. ולשתות מעט ממשקה טעם החיים, קוקה קולה מוגזת בבקבוק פלסטיק מעוות עטוף במדבקה אדומה מעוטרת בלוגו הלבן המעוטר של קוקה קולה בעברית, ותשב אליי רוחי. ואקרא בדממה את הספר בליל אותה השבת, ואשאב פנימה כעכבר אל חורו.
ויהי כי עליתי על יצועי בליל השבת, תיכף נסתחררו סביבי טנקים, ומקלעים, וטנקים סורים הגולשים על ההר ממולי ועיניי מסונוורות מן השמש העולה, וקולות הקרב חודרים את העמוק שבחלומותיי, ועל כולנה מאירה הלבנה בטהרתה.

ויהי כי תצא השבת, ואמהר אל אתר סימניה. למען ספר קבל עם ועדה את ספר זה, ולמען שכנע אנשים נוספים לקרוא את הספר, ולהתרגש...

» ביקורות נוספות של קורא כרוני
» ביקורות נוספות על תיאום כוונות [מהדורת 2010]