ביקורת ספרותית על המסע אל קצה העולם מאת אדית פאטו

---

ללא ספק זה ספר מקסים - ברוח ספרי הרפתקאות אפיים כמו "המצפן הזהוב", "סבריאל" ועוד, שבראשם עומדת דמות נערה (ובמקרה של "המצפן הזהוב" - רכובה על גבו של דוב) דומיננטית היוצאת כנגד מוסכמות החברה של אותה העת, ועושה זאת בחינניות.

אני לא יכול להגיד שזה ספר מבריק במיוחד, או בעל ערך מוסף מעבר להנאה שבקריאה בו. הסיפור עצמו יפה מאוד - פיוטי ורומנטי, מתגלם בנופים מאוד יפים ומעניינים. הדמויות מאוד שבלוניות והתפתחותן קצת לוקה בחסר. בעיקר חרתה לי הדמות של מלכת הטרולים, שהייתה שטוחה כמו נייר. מעבר לכך, הכתיבה אכן קולחת וסוחפת מאוד, מצאתי את עצמי קורא בספר ללא הרף ונהנה מזה.

כל הספר קיימת הרגשה מאוד טובה. כמעט נוסטלגית, צבעונית, מחממת. אולי זה משהו בפשטות בכתיבה, או בפשטות של הסיפור והדמויות. אפשר לסכם את זה בכך שזה סיפור מקסים וסוחף, וגם אם זה לא גאוני או מורכב, אני חושב שזה מספיק למדי. נהניתי מכל רגע.

» ביקורות נוספות של בלדין
» ביקורות נוספות על המסע אל קצה העולם