ביקורת ספרותית על המסע אל קצה העולם מאת אדית פאטו
ספר טוב

---

לא מזמן הבן שלי בחר בספריה ספר של סיפורי אגדות.
מכירים את האגדות האלה?
לכל המלכים יש שלושה בנים, הגדולים מרושעים, השלישי טוב הלב יצליח במשימה בעזרתה של בחורה יפה ומסתורית, לה יבטיח הבטחה, יפר אותה ולכן כישוף נורא ישכיח ממנו כל מה שהתרחש, אבל כישוף אחר יסדר הכל.
אלמנה ושתי בנותיה היפות יפתחו את הדלת לדב לבן, יאכילו, ישקו וישתעשעו איתו ובסוף - יתברר שהוא נסיך תחת כישוף.
כשפים, נבואות, משימות, ארמונות, דרכים נסתרות.
כילדה, אהבתי את הסיפורים האלה מאוד. קראתי עוד ועוד סיפורי אגדות, ובלילה לפני השינה דמיינתי להן המשכים משלי.
כמבוגרת - הקסם איננו. הסיפורים מטופשים, הדמויות חד ממדיות במקרה הטוב, הם מלאים באכזריות, שוביניזם, ושאר מסרים לא רצויים.
לא הצטערתי בכלל כשאחרי שניים-שלושה סיפורים הבן שלי מיצה והחליט לנטוש.

כן הצטערתי על הקסם שהיה ואיננו עוד. אפילו לא שמץ ממנו. אין שום דרך שבה אוכל להנות שוב מהסיפורים שכל כך הציתו את דמיוני כילדה.

או... שבעצם יש.
אדית פאטו כתבה ספר שכל כולו אגדת ילדות, אבל מפותחת ומורכבת מעט יותר.
כל המוטיבים העתיקים שם - נבואות, כשפים, מסעות, טרולים, ארמונות, נסיך, הבטחות שמקויימות או מופרות.
אבל יש בו גם גיבורה אמיצה, אקטיבית, שלא מחכה לשום נסיך שיציל אותה - להפך.
וגיבורים עם איפיונים טיפה יותר מעמיקים מאשר "טוב לב ויופי" לעומת "מרושע".
הספר מסופר מכמה נקודות מבט שונות, בפרקים לא ארוכים. הוא קליל וזורם וכיפי.
מתאים לילדים חובבי אגדות שקצת גדלו, ולמבוגרים שמתגעגעים.

**

זה ספר שני ברציפות שאני קוראת בעקבות המלצות של חברי סימניה, והתודות הפעם מגיעות לנצחיה.
אחרי שכתבתי חזרתי לקרוא שוב את הביקורת שלה וראיתי שבעצם די חזרתי על מה שהיא אמרה.
כנראה שהכל היה נכון:)

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על המסע אל קצה העולם