ביקורת ספרותית על המסע אל קצה העולם מאת אדית פאטו
ספר טוב

---

אוי איזה ספר מקסים! תודה, שוקולדה, על ביקורת שכיוונה אותי לספר הזה.

הספר הוא מעט ספר פנטסיה, מעט ספר אקשן, מעט תאור החיים בסקנדינביה של המאה ה - 16, קצת תאורים אנתרופולוגיים של תרבות האינואיטים החיים בקוטב, מתובל בקורטוב רומנטיקה וכתוב באופן קליל וזורם.

כמו שכתוב על העטיפה - רוז, גיבורת הסיפור, היא הבת השמינית של זוג איכרים, ובניגוד לתכנון המוקדם של אמה נולדה כשהיא פונה צפונה, מה שמבטיח שתהיה ילדה אוהבת נדודים וסכנות, שמסכנת את עצמה בכל פעולותיה. ואמה מאמינה שכדי להגן על ילדתה עליה לכופף קצת את האמת (למטרה טובה, כמובן...) וכשקראתי את זה חשבתי שהורים - בעיקר אמהות - מאמינים שעליהם להגן על ילדותיהן, ולחנכן להיות שמרניות וזהירות (ומשועממות...).

חיפשתי קצת פרטים על הסופרת ועל הספר. על הסופרת מצאתי ממש מעט (היא מאוהיו. אתם מדמיינים? אין פלא שכתבה על נורווגיה של המאה ה-16, על המיתולוגיה הויקינגית ועל תרבות האינואיטים - הכל כה רחוק מאוהיו...) התייחסויות על הספר מצאתי באתרי ביקורת ספרים: ובעיקר ביקורת על "שנאת נשים"(!) ועל כך שהוא שואב מסיפורים אחרים, ואינו מביא רעיונות מקוריים. ולי נראה שהספר מביא את הרעיון המקורי ביותר: הגיבורה היא זו היוצאת למסע הצלה ולשם שינוי אינה מחכה לנסיך שלה חיוורת, יפה ופאסיבית.

הספר אינו מושלם - יש הרבה קטעים שאינם הגיוניים (לאו דווקא הפנטסיה) והדמויות אינן תמיד ברורות. הייתי יכולה לכתוב עמודי ביקורת שלילית וגם להיות צודקת. אבל הספר מהנה כל כך, עוסק ברעיונות טובים ומומלץ למי שתווית "ספר נוער" (תווית שדווקא איננה מופיעה על הספר) אינה מרתיעה אותו, ומוכן להשתגע קצת ולחזור זמנית להיות נער.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על המסע אל קצה העולם