ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 באפריל, 2011
ע"י RedFox
ע"י RedFox
זה לא הספר הראשון שאני קורא מאת ג'ודי פיקו.
אני חייב להגיד, שפיקו התברכה בכישרון לדעת ללחוץ על הכפתורים הנכונים, וזה באמת מה שהיא עשתה לאורך כל הספר - היא מציבה בפני הקוראים דילמה מחיים אחרים, כל קורא מתמודד עם בחירה שאף אחד לא רוצה לעשות, אבל יודע שהוא צריך.
בשלבי הקריאה הראשונים, האווירה הייתה כבדה, אולי אפילו יותר מדיי. אני לא יודע לומר האם זה בגלל הסיטואציה הכמעט בלתי אפשרית או שמא פיקו חנקה לנו, הקוראים, את צינורות הרגש.
הספר "זז" לי לאט בהתחלה, והרגשתי ממש כאילו אני לא מתכוון לסיים את הספר (היו לי כמה רגעי שבירה מסויימים).
אולם, אחרי כמה פרקים כשהמשפחה התעוררה לחיים, וכאשר הבנתי, שבעצם מדובר במשפחה, כאשר כל מה שהיא רוצה זה להיות משפחה נורמלית, והנסיונות הנואשים האלה בתוך מצב נוראי ובלתי אפשרי - נגעו לי ללב.
אני לא אפרט על הדילמה עצמה ועל תפקידו של כל אחד מבני המשפחה בעולם הפנימי הזה ש"בנתה" לעצמה. אני חושב שחלק מההנאה בקריאת הספר היא החשיפה האיטית (ואולי אפילו כואבת) לדרך בה נסיבות החיים מכתיבות לנו איך לחיות.
לגבי הסרט - אחרי שתקראו את הספר, אולי שווה להציץ.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רוני
(לפני 14 שנים)
צודק לגמרי
אמרת יפה מאוד. כאב לי ממש, הקטע של איך השמיטו את האח המסכן בגלל הדרמה שהייתה שם. סרטן זו מחלה מכוערת, קשה לכולם, וכאן ממש ראו את זה, ובכל זאת, החיים נמשכים, והילד הזה.. הוא נהרס מהכל.
אהבתי ממש את ההצצה לעולם של האבא. וקטע נוראי בספר- כשהאבא בא לתאונה, מנסה להחיות אותה [או משהו כזה] ורואה שזו היא... אאוץ'. כל כך קשה. |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
