ביקורת ספרותית על ביטרבלו - שבע הממלכות - שבע הממלכות #3 מאת קריסטין קאשור
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 באוגוסט, 2016
ע"י RedFox


אחד הדברים, שמתסכלים אותי מאוד בתקופה האחרונה, הוא שאין לי זמן לקרוא ספרים. אבל מעבר למחסור הכמותי הזה בשעות פנויות להיכנס לעולם חדש, מדובר גם במחסור רגשי. אני לא מצליח למצוא את הכוחות הנפשיים האלה ולהיכנס למערכת יחסית מחייבת כזו, מערכת יחסית שדורשת ממך השקעה. וכמו הרבה אנשים שנמצאים בסיטואציות האלה , מצאתי את עצמי נופל לריבאונדים, אותם סטוצים קצרים שברובן, בסופן, עולה השאלה "למה עשיתי את זה לעצמי".

בתור מישהו, שמאוד אוהב ספרים רחבי יריעה - יותר מספר אחד, טרילוגיות, קוודרילוגיות (וכל המוסיף הרי הוא משובח), מצאתי את עצמי קורא ספרים קצרים, עם מעט מאוד תוכן. באחד מאותם "קוויקי׳ז" יצא לי להיתקל ב "מחוננת". שמעתי עליו דברים (איני זוכר אם טובים או רעים), אבל החלטתי לתת לו צ׳אנס, מבלי להתחייב. מקסימום אחרי כמה פרקים נוכל לקיים את שיחת "יחסינו לאן", "זה לא אתה, זה אני" (די ברור שזה לא אני). ואז, באופן לא צפוי, כמו שזה בדר"כ קורה - התאהבתי!

אני אוהב להתייחס לסדרת ספרים כמכלול, למרות שפה זה קצת יותר קשה, כי מדובר בסיפורים שונים (אומנם קשורים אחד בשני). מדובר באחת מסדרות הפנטזיה המקסימות ביותר שיצא לי לקרוא בתקופה האחרונה. אומנם מדובר בסדרה שמיודעת לנוער, אבל עדיין, לראות סדרה שלמה, שכולה נוטפת קסם פמיניסטי, פשוט נגעה בי.

שלושה ספרים על שלוש נשים חזקות, עצמאיות וכן, עדיין ״נשיות״. כי אם קטסה לא מעוניינת להביא ילדים או לא אוהבת את השיער הארוך שלה כי הוא מפריע לה, זה לא אומר שהיא אישה פחות טובה. אם אש נהנית מיחסים גם ללא התחייבות, לא גורמת לה להיראות אישה פחות מוסרית (כי אם זה גבר, אז זה בסדר). ביטרבלו, מוקפת גברים שמנסים להגיד לה מה לעשות, אבל אז היא מוצאת את הקול שלה, וזה בדיוק מה שהממלכה צריכה. מעבר לזה, גם הגברים בספר מפתיעים - אין פה את האגו הסטריאוטיפי שבד״כ מגיע ביחד עם דמויות גבריות.
-״אני חושש שאם תלכי את כבר לא תחזרי...מעולם לא הייתי מצפה ממך להשתנות, לו היית אשתי״.
״אם אהיה אשתך, זה ישנה אותי״.
״אני מוכן לתת לך את עצמי בכל דרך שתרצי״.

ההתמסרות הזו של פו לקטסה פשוט מקסימה בעיניי. לא עוד נסיכת דיסני שמחכה לנסיך על הסוס הלבן, קטסה ממש לא מחפשת גבר שיציל אותה. אבל אז מגיע הגבר, המציע שהיא תציל אותו.

גם הנגיעות הלהט״ביות היו נכונות. בהתחלה חשבתי לעצמי, איזה אומץ להשתמש בזה בספרות נוער. אבל לא מדובר באומץ, מדובר בשליחות. אני חושב שב-2016, הגיע הזמן שזה כבר יהיה מיינסטרים.
בין שלושת הספרים אין רציפות ישירה, אבל עדיין יש בהן את אותו הקסם של שבע הממלכות.

אנצל את הביקורת הזו לקבלת המלצות על ספרים חדשים לקריאה, נראה לי שאני מוכן לקשר רציני.


5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
RedFox (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
Miaka גם על ערפילאים שמעתי, אם אני לא טועה הוא כתב את זה לפני ״ גנזך אורות הסער״, נכון?
אני אוסיף אותו לרשימה, תודה.

גלית, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה אמרה: "we all should be feminist" - מאותו הרגע, החלטתי להקשיב לה!
תודה רבה על ההמלצות.
גלית (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
איזה כיף! קודם כל שהתודעת לסדרה חדשה שנית שאהבת את הנימה הפמיניסטית,
לא שומעים את זה הרבה, בטח לא מגברים.
אין כמעט גבורות כאלו .
אני מציעה לך לנסות את הספרים של קארין לוואצ'י ( צלילת אש וילד מלחמה) הם לא בדיוק פנטזיה ולא בדיוק מד"ב.
לאחרונה נהנתי מסדרת הצי האבוד של ג'ק קמפבל
והייתי מנסה גם את סדרת נסיכי הסחר של צ'ארלס סטרוס ובכלל את רוב הספרים בהוצאת יניב.
Miaka (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
תקרא גם את הערפילאים שלו זו סדרה מעולה !! ולרובין הוב יש כמה טרילוגיות כך שיהיה לך המון חמור קריאה ומערכת יחסים מחייבת עם הסדרה !
RedFox (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
Miaka אני חושב שאני מסכים, ״מחוננת״ היה זה שסיימתי לקרוא הכי מהר, כי היה לי קשה לעזוב אותו.
אני אוהב בעיקר פנטזיה, אבל קורא הכל - בפנטזיה בדר״כ יש יותר מספר אחד, ואני אוהב סדרות ספרים.
יש מצב שהספר הבא שאני אקרא יהיה של סנדרסון, שמעתי ש ״גנזך אורות הסער״ מעולה... ואני אוהב את המילה ״גנזך״.
Miaka (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי מאוד את הביקורת - אני הכי אהבתי את מחוננת מכל הסדרה איזה סגנונות אתה אוהב בדרך כלל? פנטזיה וכו'?
האם קראת את ברנדון סנדרסון ורובין הוב?



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ