ביקורת ספרותית על שומרת אחותי מאת ג'ודי פיקו

---

ספר שגורם לדריכות לקראת הבאות. 
נערה שהורותה במבחנה ויעודה מראש נקבע: היא תהיה חלקי החילוף לאחותה חולת הסרטן.  
כילדה, לא היה לאנה מה לומר על כך, אך עם הגיעה לגיל 13, החליטה לתבוע את הוריה ולדרוש זכות על גופה. תביעה בה היא זכתה משפטית.
לבסוף, איבריה של אנה מושתלים באחותה בדרך שלא היא בחרה... (הזהירו מפני ספויילרים, אז נמנעת מלפרט...).
פיקו מייצרת כאן לא מעט שאלות מוסריות, הקשורות בין אנה להוריה, לאחותה קייט החולה, ואף לאחיה הגדול שכבר לא סופרים אותו, והוא חש נטוש ועזוב,
וכמובן , אנה עם עצמה: איזו תחושה זו שנולדת להיות כלי שרת, ולא כישות עם זכות קיום משל עצמה?
מדברים היום על "ילד הורי" - איזו אחריות עצומה הטילו ההורים על אנה, להיות למעשה החמצן לחייה של אחותה,
איזו משקולת הנחיתו על כתפיה הרכות...
אני מוצאת את הספר מטלטל מבחינה פסיכולוגית ואנושית, ועם זאת מעורר חמלה (לא רחמים).

» ביקורות נוספות של טנא
» ביקורות נוספות על שומרת אחותי