ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 באפריל, 2011
ע"י מילים
ע"י מילים
אני לא נוהגת לפתוח ביקורת ככה, אבל התאכזבתי.
בכל זאת, כמה מילים טובות: יש נקודות שיא בספר, הדמויות קלילות והספר עצמו לא כבד.
איתי ושרית, שהכרנו מהספרים הקודמים של ליאת רוטנר, נוסעים לירושלים להיפגש עם בני הדודים הדתיים שלהם בחופשת חנוכה. אין להם מושג מה יעשו, אבל באופן לא צפוי הם דווקא מתחברים עם המשפחה הדתית שלהם.
ולביקורת עצמה...
התאכזבתי מהספר. אין בו אחידות לשונית. אני מתכוונת לזה שהדמויות מדברות בשפת רחוב (הכוללת גם קללות למיניהן ומילים לועזיות כמו 'בייבי'), אבל סיפור הרקע והדברים שהן לא אומרות כתובים בשפה "גבוהה" יותר, עם מילים כמו "אך", "אינו" ו"אולם". זה יוצר תחושה מוזרה ומאוד פוגע באיכות של הספר.
דבר נוסף שהפריע לי הוא הקללות והאלימות שבספר. אין לי בעיה עם זה ששתי דמויות נלחמות מאיזושהי סיבה, אבל כאן מדובר פשוט בתגרת רחוב, והמריבה מלווה בקללות שנכתבות. אני לא נהנית לקרוא קללות. זה מפריע לי ובעיניי גם פוגע ברמה של הספר.
עוד עניין קטן: בספר מככבות גם דמויות דתיות, ולמרות זאת, הספר לא מתמקד בעניין הדת כל-כך. נכון, מתוארים בו טקסים ותפילות, וחלק גדול מעלילת הספר מתרחש בבתי כנסת ובאולמות, אבל לדעתי זה לא מספיק. אפשר היה להעמיק יותר בעניין וזה היה מוסיף לספר הרבה מאוד דברים שחסרים בו.
לסיכום, ספר נוער קליל ולא עמוק, עם הרבה מאוד פוטנציאל לא-ממומש. כדאי לקרוא בכיף ובנוח.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
