את הספר בעצם קיבלתי בטעות, בחנוכה, סבתא שלי תמיד קונה לנו ספרים מתנה לחג ונותנת לנוגם דמי כיס.
אבל יש נחדים שקריאה היא לא הבלוי המועדף עליהם...
אז הם משאירים את הספרים אצלה, בת דודה שלי השאירה שם את הספר ואני לקחתי וקראתי אותו.
ספר מאוד נחמד.
בהתחלה אפשר לחשוב על האחים של המישפחה החילונית כאנשים מגעילים שמתנהגים בגסות אחד עם השני.
בינתיים מתי שהם רבים,במישפחה השניה,הדתיה מתרחשות מרות מסוג אחר לגדמרי:
הם עוברים דירה לעיר אחרת לגמרי והם עדיין לא בדיוק היתאקלמו ולא רק זה הם גם שומעים שרחוקי מישפחה שהם ביכלל לא מכירים. כמובן שזה לא בדיוק מוצא חן בעיני הילדים במישפחה.
גם במישפחה השניה העינין לא בדיוק מוצא חן.
הידים מנסים להיתחמק אבל זה לא עוזר.
לאט לאט מיתפתחת ידידות עמוקה בין שתי המישפחות.
גם בין האחים מיתפתח קשר מיוחד שעדיין לא התפתח בינהם אף פעם.
דוגמא לזה היא שאחותו של איתי ניפגעה כשחבורת ביריונים הרביצה לה בחוזקה, אז הוא לקח צעיף מאוד מיוחד ומאוד יקר,שהוא ביכלל התכוון לתת אותו לחברה שלו, וקשר אותו מיסביב ליקה של אחותו כדי לעצור את זרימת הדם החוצה, כך הוא בעצם הציל אותה.
הספר סוחף ומאוד יפה.
באמת שווה ליקרוא.
100-מם!!!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
