ביקורת ספרותית על עולם חדש מופלא מאת אלדוס האקסלי
ספר טוב

---

חיזוי מבטיח ונהדר של העולם שנחיה בו, בו סוגדים לפורד ורגש היא מילה גסה. העולם הוא מקום נטול רגשות לחלוטין שבו אפילו החוויות הטבעיות (והנפלאות, או כך מקובל לחשוב) ביותר נשכחות (למשל, הריון ולידה), סקס הוא כלי זמין ושכיח לבידור עצמי, התינוקות מגיעים במבחנות וממוינים בשיטה דומה לשיטה שמציעה תורת הגזע, הרולס-רויס היוקרתית הוחלפה במסוקים אישיים המעופפים מעל ראשך, העולם כולו הוא צלחת פטרי. המקום היחיד שבו "אמא" הוא מילה טובה ואהובה ולא מילת גנאי הוא "שמורת הפראים" הפרימיטיבית ממנה נשלף נער אחד, שמאפייני חייו מתאימים לחיים בערך בימינו(כן, הפעם אנחנו (של לפני מאתיים שנה בערך) הם ה"פרימיטיביים") והוא מועבר (באמצעים משוכללים וחדשניים, כמובן) אל העולם החדש-מופלא ומזדעזע ממנו. אילו רק היה מנסה להחזיר אליו את החום והאנושיות שאבדו לו.
מהמם ועצוב.

שימו לב! עבור רבים מכם, הפרק הראשון עשוי להצטייר כ"חופר" ומלא בהסברים מדעיים מסובכים ומשעממים - אבל אחריו נפתח הצוהר לעולם החדש והמופלא. מי אמר שהעתיד ורוד?

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על עולם חדש מופלא