ביקורת ספרותית על עולם חדש מופלא מאת אלדוס האקסלי
ספר מעולה

---

עולם חדש מופלא ברא לו האקסלי, עולם ללא מחלות, בדידות או פשיעה, עולם חסר דאגות, רווי באושר בלתי נדלה. אולם זהו גם עולם של עבדות, בורות, וריקנות עצומה.

הרומן, שנכתב לפני מעל שמונים שנה, מציג רעיונות מקוריים ומהפכניים (ודאי בזמנו). להלן מספר דוגמאות –
בני האדם אינם נולדים כדרך הטבע, אלא מיוצרים במדגרות באמצעות הנדסה גנטית.
החברה מחולקת למעמדות על-ידי המשטר, כאשר בני המעמד הגבוה זוכים להשבחת הגנים, ובני המעמד הנמוך זוכים לפגיעה בהם (עד כדי יצירת פיגור).
מינקות ועד בגרות, כל מעמד בנפרד עובר שטיפת מוח על מנת להשלים עם גורלו (מעמד, משרה והמציאות סביבו). טריגרים מחשבתיים כגון האומנות, הספרות או המדע, נגנזים (מאחר שמאיימים על המשך המצב הקיים). כל פעם שאדם מידכדך במחשבותיו, מסופק לו מיד מפלט (סם הסומא). מתירנות מינית והאדרת הצריכה מאפיינים את החברה, כמו גם היעדר המשפחה והמונוגמיה.

ההקדמה של מרגרט אטווד היא מתאבן לסעודה מפוארת. הרומנים הדיסטופיים שהשפיעו על האקסלי מוצגים בפנינו, כמו גם ההשוואה המתבקשת ליצירתו של אורוול (1984). התרסתו של האקסלי כנגד התרבות הויקטוריאניות מודגשת בפנינו, ותורמת בכך להבנת הסיפור.

העולם של האקסלי הוא גרסה מעודנת ל-1984. הוא פחות כוחני, מציע מפלט (איסלנד) וחפץ באושרם של בני-האדם (כחלק ממטרת העל – יציבות בקרב המין האנושי). אין בו צורך במשטרת מחשבות (בזכות שטיפות המוח מבעוד מועד). אולם לטעמי, אין הוא יכול על הדיסטופיה של אורוול.

אין דמות ראשית מובהקת ביצירה, שלוש דמויות נושאות אותה כמו במרוץ שליחים.
הדמות הטראגית בעיניי איננה ג'והן, אלא דווקא לנינה. בעיניי רוחי ראיתי אותה ניצבת מולו נרגשת, לא מאחר שחשק בה, אלא מאחר שסוף סוף הבינה לנבכי לבו.

מוסטפה מונד, ג'יימס בונד של היצירה, הוא זה שגואל את האנושות מעצמה (או לפחות כך הוא מאמין). שיחתו עם ג'והן, הייתה גולת הכותרת של היצירה, בה פורש בפנינו האקסלי את משנתו.
נדמה שהאושר האנושי, אינו בר השגה. ניתן רק למזער את הצער ולספק אסקפיזם מהיר ומערפל.

האזכורים של שיקספייר ודאי הוסיפו רובד נוסף למכריו, אולם לצערי אינני נכלל עמם.

האפילוג של האקסלי, נכתב חמש עשרה שנה לאחר צאת הספר (בתום מלחמת העולם השנייה).
במסגרתו משתף אותנו האקסלי בביקורתו העצמית, בשינויי העלילה שהיה מבצע ובעתיד האנושות (כפי שראה אותו באותה נקודת זמן).

אני עדין יכול לשמוע את גילויי לבה של לנינה, נרמסים תחת שאון ההמון,
אוי ג'והן, לו רק הקשבת.

קלאסיקה,
ארבעה וחצי כוכבים.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על עולם חדש מופלא