ביקורת ספרותית על עולם חדש מופלא - [כריכה רכה] מאת אלדוס האקסלי
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 17 ביולי, 2017
ע"י אלון דה אלפרט


****




מה אני אגיד לכם. אולי ב-1932 הספר הזה היה מהפכני, פורץ דרך, עתידני, מאתגר וחתרני. ייתכן שהילת המהפכנות השתמרה עד לפני כמה עשורים, אבל בעיניים של קורא עכשווי (קונטמפורני) שקרא קצת מדע בדיוני ופנטזיה, שעבר את זילאזני ואת סקאלזי, את פרנק הרברט ואת אסימוב, אני חייב להגיד שכבר בעמודים הראשונים חשתי רפה ומאוכזב, וזה לא השתנה גם אחרי מאתיים עמודים. יש כאן דיס/אוטופיה עבשה עם רעיונות שתאריך פקיעת התוקף שלהם כבר חלף עוד לפני שהבי ג'יז שרו שצריך להישאר בחיים. בעולם המתואר בספר, תינוקות מבחנה אינם גדלים ברחם יותר אלא בבקבוקים, ותהליך הפיכתם לפרטים מועילים בחברה מפוקח ומדוקדק עד רמת החלבונים והמינרלים שהם סופגים. משחר ילדותם מדקלמים להם השכם והערב את ערכי חברת המופת הכאילו (בחיאת ראבק) אוטופית שהם חיים בה, עד שלבסוף הם מחולקים למעמדות בהתאם להתפתחותם הפיזית והשכלית, כאילו היו המחוזות ב"משחקי הרעב". אך מעשה שטן, הפתעה! לא כולם מצליחים להיוותר מאושרים למרות שפע בני הזוג העומד לרשותם וסמי הטמטום והשיכחה שהם צורכים. חלקם נוהים אחרי משאלות לב פרטיות ומתגברים על שרשרת ההתניות הדרקונית שהונחלה להם על ידי האח הגדול. אבוי. במשך כל זמן הקריאה גלגלתי עיניים ונהמתי בפתטיות לעבר הספר: "כן. הבנתי. תוך שני עמודים. הבנתי את הרעיון! יאללה, תתקדם הלאה, סיפור, משהו." אלא שאלדוס האקסלי לא חס עליי, והמשיך למשוך בזרועי ולהאכיל אותי בכפית גדולה בסאטירה הקורעת והעוקצנית שלו על בני האדם תוך שהוא מתפקע מצחוק ותוקע לי מרפקים.

אחרי איזה שני שליש ספר, נפחתי את נשמתי. די. אפילו להקדמה של מרגרט אטווד שדחיתי לסוף לא נותר בי כוח.

מה לעשות, יש יצירות שהן על-זמניות ויש... כאלה שלא.


****
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלון דה אלפרט (לפני חצי שנה)
שונה לחלוטין, אין ספק. אבל בגלל שבספר הזה האלגוריות כל כך... אחד לאחד, נורא שקופות ומובנות, הקריצה נראית מטופשת כמעט.
רץ (לפני חצי שנה)
אני חושב שברמת הטכנולוגיה וברמת התודעה הפוליטית העולם שלנו לאחר כמאה שנה, שונה לחלוטין.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
אבל מבין.
אלון דה אלפרט (לפני 7 חודשים)
טוב, גם מחשבות הוא לא סופר :-)
סדן (לפני 7 חודשים)
להפתעתי הגדולה - הוא כמעט ולא תורגם. אני לא יודע. הופתעתי לגלות שהוא כמעט ולא תורגם לעברית קראתי בזמנו את Point counter point שהיא מין סאטירה חברתית שאהבתי מאוד וגם את After Many a Summer שאהבתי גם כן - שניהם לא תורגמו לעברית! יכול להיות שזה גם עניין של השפה וש"באנגלית זה נשמע יותר טוב"... אני בכל אופן אוהב את הכתיבה שלו אפשר תמיד למצוא אצלו רעיונות פילוסופיים שנמצאים אפילו בספר הנ"ל...ובכלל ספרות יפה היא כנראה גם עניין של טעם אישי... בכל-אופן לא הייתי נחפז כל-כך להגיע למסקנה הגורפת שכתב פה "מחשבות", ש"סופר הוא לא"... אולי צריך לקרוא אותו יותר בשפת המקור.
...
אלון דה אלפרט (לפני 7 חודשים)
תודה, סדן. הספר ככלל כתוב בסדר גמור, ואני בהחלט יכול להבין את האופן שבו הרעיונות שבו היו פעם חיים ובועטים.
אני, בכל אופן, מרגיש שהזמן שעבר מאז לא היטיב איתו. לא רק שהוא לא מתוחכם דיו לחיך הספרותי שלי, הוא אפילו פשטני, ומאוד מתאמץ להדגיש שלוש פעמים בעמוד כמה העולם הכביכול אוטופי הוא בעצם לא כזה באמת, ועד כמה האופי האנושי גם אם יהונדס ברמה תעשייתית, ימצא דרך לפרוץ החוצה.

זה הספר היחידי של האקסלי שקראתי, אין לי מושג על ספריו האחרים.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
סדן, האקסלי היה אולי בעל רעיונות, סופר הוא לא.
סדן (לפני 7 חודשים)
קראתי את הספר לפני המון שנים כשהייתי עוד נער ואני זוכר שדווקא מאוד אהבתי אותו.
אבל כמו שאתה אומר "באופן עכשוויי" הרי גם אני קראתי ברבות השנים את אסימוב, ברדבורי, היינליין הרברט וסופרי מדע בדיוני נהדרים אחרים... אינני יודע לו הייתי קורא אותו היום מה הייתה התחושה שלי. אבל זה בדיוק העניין; האקסלי לא היה בכלל סופר מדע בדיוני הדיסטופיה שהוא כתב היא על חברה שעלולה להשתנות בעולם שונה מזה המוכר לנו... ועם זאת למרות שכתבת על כך שכבר התנסינו טכנולוגית בדברים כאלה גם בעולם של ימינו עדיין לא מגדלים תינוקות-מבחנה בצורה תעשייתית (כמו שמתואר בספר הנ"ל...)
קראתי גם ספרים אחרים של אלדוס האקסלי בעברית ובאנגלית ולדעתי הוא היה סופר מחונן גם ללא קשר לדיסטופיה של "עולם חדש אמיץ
"...
שונרא החתול (לפני 7 חודשים)
מיכל, גם שלך לא רע.
שונרא החתול (לפני 7 חודשים)
אז בעצם אלדוס האקסלי זה אך ורע של משה כהן.
אלון דה אלפרט (לפני 7 חודשים)
זה אלדוס האקסלי אחר. באנגליה זה שם ממש נפוץ, כמו משה כהן
מיכל (לפני 7 חודשים)
ולך כתוב בדף "שונרא עם זיכרון של פיל". נו, בצדק.....
שונרא החתול (לפני 7 חודשים)
האקסלי זה לא ההוא שאתה מצטט בדף שלך?
מצטט מצד אחד. קוטל מצד שני. אין לזה אך ורע. אבל אולי אח ורע יש לזה.
אלון דה אלפרט (לפני 7 חודשים)
הוא כותב ״אוטופיה״ עם כל כך הרבה מירכאות וקריצות שגם מי שאיננו היהלום המלוטש ביותר יבין שהאוטופיה הזו היא חלום תעתועים דיסטופי
מחשבות (לפני 7 חודשים)
הקורא הקונטמפוררי רואה בזה דווקא אוטופיה בסקס חופשי ולא דיסטופיה. כך או כך, ספרות זה לא. התחושות שלך נכונות.
דני בר (לפני 7 חודשים)
נוקבת וחדה- כדרכך.
אלון דה אלפרט (לפני 7 חודשים)
לא, אנקה, זה לא מדוייק. קודם כל - מה בדיוק "התגשם"? תינוקות מבחנה? מסוקים? אני מתקשה להתרשם.
דברר שני, כבר קראתי ספרים שהתגשמו באופן הרבה יותר מעניין (קץ ההיסטוריה והאדם האחרון, למשל, ואפילו 1984 האוברייטד). הספר הזה, למרות הכתיבה המשעשעת והקורצת שלו, אומר דברים שאולי אז היו חתרניים (אבל אני מעז לחשוב שבעיניים אינטלקטואליות גם אז היו שטוחים) והיום הם לגמרי מובנים מאליהם, שלא לומר דלים ספרותית.
yaelhar (לפני 7 חודשים)
צודק.
חני (לפני 7 חודשים)
כן כמעט כבר ראינו הכל
אנקה (לפני 7 חודשים)
כנראה שהבעיה עם הספר היא שחלק מהדברים שם התגשמו. לכן זה לא מחדש לך דבר.
אלון דה אלפרט (לפני 7 חודשים)
תראי. זה לא שהוא מטופש. הוא פשוט נורא שקוף, ומאוד אנכרוניסטי.
נגיד, אני לא אעוף עכשיו מול ציור של מונדריאן או המשתנה של מרסל דושאן. אבל פעם, זה היה מטורף. יכול להיות שבשנות השלושים לא היה לזה אך ורע. היום, אפעס, זה לא איתגר לי שום דבר ולא העביר לי אף רעיון שלא חשבתי עליו קודם.
אנקה (לפני 7 חודשים)
אז הספר לא צלח את מבחן "הקונטמפורני"? קראתי אותו לפני כמה שנים אבל הוא מצא חן בעיני משום מה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ