הביקורת נכתבה ביום שלישי, 8 בפברואר, 2011
ע"י נערה עם קעקוע דרקון
ע"י נערה עם קעקוע דרקון
מעולה.
לא בכל סיפור צריך דרמה מיותרת, קונפליקטים ויריבויות, מסתורין ועל טבעי. לפעמים מספיקה אווירה חמימה, חשש אנושי טבעי ותיאור פשוט של חיים פשוטים לפני שנים רבות. קסם רב אופף את סדרת הספרים היפהפייה הזו, שיותר משהיא מביאה את הפסטורליות - היא מציגה את הקשיים של האנשים שחיו אז. זהו סיפורה של תקופה ואין בו דבר חדש או יוצא מגדר הרגיל, אם חיית לפני 1900.
תקופה מפחידה כשקוראים עליה כך: משפחה שמתמודדת עם תלאות הדרך. בניגוד לאנשים שונים שמחליטים לזנוח את החיים הנורמליים מאחור ולעבור, נניח, לנמיביה - הבית הקטן בערבה הגבוהה היה דרך חיים, ומועלים בו כל כך הרבה מצבים שמסופקתני אם מי מאיתנו יידע איך להתמודד איתן. סבים ודודים שלא יודעים לאן העתקתם את מגוריכם, שפעת פשוטה יכולה להרוג אתכם, להקות זאבים שעוקבות אחר סוסיכם, מרחבים שלא נגמרים - אין נפש חיה אלפי קילומטרים מלפנים או מאחור פרט לעגלה שמתנדנדת על דרך לא סלולה ימים שלמים. פחד אדיר אחז בי כשדמיינתי מה היה קורה אלולא היו נתקלים בעיר ממנה יכלו לחדש את אספקת המים. צמרמורת נוראה אחזה בי כשלורה שוכבת בבית הקטן, כולו קורות עצים המונחות זו על גבי זו, ובדיוק מעבר ל"קיר" דרכו חודר אור ירח נושם זאב באוזנה.
מנגד נחשפים לדמויות, שאמנם לא מתוארות לעומק מבחינת אישיות ומחשבות, אך פעולותיהם מצביעות על ערכי התקופה: הסתפקות במועט, לא כהתרסה נגד הבורגניות אלא כי זו הדרך היחידה שמכירים, התגלמות "איזהו העשיר- השמח בחלקו"; משפחתיות, יעילות, אופטימיות, מעשיוּת תמימות הבנות. כולם יודעים את מקומם, עוזרים לכולם, כנים, כשלא מתחשק להם להישאר - עוזבים. ברגע שנתקלו בשכן שחי עשרה קילומטרים מהם - מיד מגישים סיוע. אחווה שכזו... יש המון מקום ללמוד מהם, ולהתפתח בהתאם לערכים אלו או חלק מהם ובה בעת לדעת שגורלנו אינו קשה כשלהם: תמיד יש לנו מענה רפואי מתקדם, בית בטון, רובנו לא פגשנו זאבים או אמריקאים ("Indians"). לצערנו, החשש והמניע העיקרי שלנו הוא כסף. שלהם הוא מוזיקה, הכינור של אבא לאור המדורה.
פסיפור מדהים! קשה מאד שלא להתאהב.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
