תודה נצחיה, אני שמח שאת מגלה בקיאות בנושא ואני יכול ללמוד ממך פרק שידעתי עליו אבל כנראה שאי-אפשר תמיד לדעת הכל הכל.

היות ולורה עצמה נפטרה שבעת ימים ושנים ב-1957, אני לא חושבת שהיא אחראית לסדרת הטלוויזיה, בוודאי לא למסחריות שלה. סדרת הספרים יצאה, אם כי אני לא חושבת שהמטרה הראשית בהוצאה היא מסחרית, אלא יותר עניין של כתיבת היסטוריה, אוטוביוגרפיה, שהיא גם אישית וגם לאומית.
אם אתה רוצה, אז "בית קטן בערבה" הוא הידוע מכל הסדרה, אבל השני. הראשון בסדרה הוא "בית קטן ביער הגדול". הספרים, אגב, אמנם כתובים מנקודת מבט של ילדה/נערה, אבל הם לא ספרי ילדים במובן הקלאסי. גם בקריאה מבוגרת הם מעניינים. אבל לא חובה. שום דבר אינו חובה.

נצחיה, תארתי לעצמי. רק לא הייתי בטוח בכך. לגביי ואת כמובן יכולה לחלוק עליי, אין לי שום בעיה כשמישהו חושב לעלות את חייו על הכתב (דווקא נהפוכו) אבל ברגע שהוא הופך את חייו לסידרה ועוד לכזאת מסחרית, יש לזה בעיניי כמו טעם של פגם. יכול להיות שזה אחד הדברים שבגללם אני עוד בילדות שלי לא מצאתי חיבור לספרי ילדים אבל מכל ספרי הילדים נראה לי שהייתי מנסה לקרוא את ספר כזה, בתקווה שלפחות אספיק לקרוא ספר אחד בלי לדעת שהוא חלק מסידרה. אני מוכרח להודות שהסידרה היחידה שקנתה אותי בתקופת ילדותי היתה אך ורק חסמב"ה.

אב"פ - לורה אינגלס ויילדר, היא "לורה" מהסדרה הטלוויזיונית, כתבה סדרת ספרים על ילדותה במחוזות השוממים של ארצות הברית בראשית המאה העשרים. אלה קורות חיים אמיתיים בהחלט. והקריאה בו נהדרת.

אני מוכרח להודות שגם אני בתקופת ילדותי אי-שם בשנות ה-80' אהבתי את הסידרה "בית קטן בערבה" (חזרו לשדר אותה?), זו הסיבה שכנראה אני אוהב לקרוא עד היום על תקופת החלוציות האמריקאית. אני לא מכיר את הספר (מעניין אם הסופרת לורה היא אותה לורה מהסידרה) לכן אני חלילה לא פוסל את הקריאה בו (צריך להתחיל מנקודה מסויימת) אבל הייתי ממליץ במיוחד בגיל בוגר יותר להיפתח ולקרוא ספרים עם קורות חיים אמיתיים יותר.