ביקורת ספרותית על החטופה מאינקנדאר מאת אלון רוטר
ספר טוב

---

לא יוצא לי לקרוא הרבה ספרי ילדים (או ספרי סמי-פנטזיה) ישראלים, לרוב כי הם לא קיימים. כאן מביא סופר אלון רוטר משהו קצת משונה לקהל ישראלי - ספר הרפתקה ללא פנטזיה אך המתרחש בעולם אחר, ולנוער. בנוסף לכך: ספר טוב.

"החטופה מאינקנדאר" הוא ספר מעניין. מצד אחד, הוא ספר הרפתה-פנטזיה מוכר - גיבורה צעירה ועצמאית יוצאת למשא מאתגר ומרתק, כאשר לצידה דמויות משונות שלאט לאט לומדים לאהוב. אך בסיפור זה אין קוסמים ואין כישופים. יש רק אנשים שנמצאים בעולם שונה מאוד, מצבים בסגנון ישן-אך-מודרני (אין חשמל, אבל תחושת גישה מודרנית...), וסיפור הרפתקה שלא היה לכול להתרחש בעולמנו.

שם חוזקו של "החטופה מאינקנדאר". אמנם הספר לא מקורי במיוחד, אבל יש בו הרבה לב, אומץ, לחימה וחכמה. הספר כתוב בצורה ידידותית לקורא צעיר (מגיל 11-12 ומעלה, להערכתי - יש כמה קטעים אלימים בספר) אך לא משעמם קורא מבוגר יותר. הדמויות מתפתחות בצורה יפה ואנושית, ועד סוף הספר, קשה לא להיקשר אליהם ולהרגיש כדמות נוספת בסיפור.

הספר קצת ארוך מדי, אבל מחולק בצורה ידידותית (4 חלקים עיקרים, כאשר לכל חלק יש כמה דמויות חדשות ושונות וסיפור משלו). ספר מעניין, כתוב יפה, וכיף - סוג הספר לקורא צעיר (וגם לא כל כך צעיר) שרוצה להיכנס לעולם אחר במשך כמה ימים. מומלץ.

» ביקורות נוספות של ביבליו
» ביקורות נוספות על החטופה מאינקנדאר