ביקורת ספרותית על עיין ערך: 'אהבה' מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה

---

קראתי את "עיין ערך: אהבה" כשרק יצא לאור, כשהייתי תלמיד חטיבת הביניים. זו היתה חוויה כל כך עזה ומטלטלת (סליחה על המילה המשומשת הזאת, אבל באמת הרגשתי מטולטל), עד שבפעם הראשונה בחיי הגעתי לדף האחרון בספר ומיד התחלתי לקרוא מההתחלה. מארבעת החלקים של הספר, החלק השני הוא ה"קשה" ביותר - הוא כתוב בכמה קולות ולא ברור במבט ראשון מי מדבר ומה סדר ההתרחשויות. בקריאה הראשונה של הספר נשברתי ודילגתי על החלק הזה, ולמי שנתקע שם אני תמיד ממליץ לעשות אותו הדבר, ולחזור לחלק הזה בסוף, או בקריאה שנייה. אני חזרתי לספר הזה לא רק לקריאה שנייה, אלא גם לקריאה עשרים. בגיל 15 לא ממש הבנתי הכול, אבל זה לא מנע ממני לנסות ולהבין. היום כשאני חוזר לספר הזה אני יכול לראות גם את הפגמים שבו, ובכל זאת הם לא פוגעים בחוויית הקריאה.
אישית אני חושב שזה אחד הספרים הטובים, ואולי הכי טוב, שנכתבו בעברית בישראל. כששואלים אותי "על מה הספר" אני נתקף מבוכה - אין תשובה טובה לשאלה הזאת. יש, כמובן, "סיפור": החלק הראשון הוא סיפור אולטרה-ריאליסטי של ילד בשנות החמישים בירושלים, שהוריו ניצולי השואה מנסים לגונן עליו מכל ידיעה על זוועות העבר, ודווקא משום כך הוא פוסע בנתיב הרסני שמוביל אותו אל סף הטירוף. ושלושת החלקים האחרים מתארים שלושה נסיונות של אותו ילד, הפעם כמבוגר וכסופר, להתמודד עם נושא השואה ועם ההיסטוריה של משפחתו ומכריו. אבל התיאור הזה שנתתי עכשיו כל כך יבש, כל כך מצומק וצייקני, שאי אפשר להבין ממנו כלום על טבעו האמיתי של הספר הזה. גרוסמן כותב בווירטואוזיות לשונית אמיתית, ומצליח להפיח חיים מרתקים ומסעירים בכל אחת ואחת מהדמויות הרבות המאכלסות את הספר - בין שמדובר במומיק והוריו, שסיפורם כתוב במיומנות רבה בעברית של שנות החמישים, בין שמדובר בים, שמדבר על עצמו בגוף ראשון כאישה חושנית וקפריזית, בין שמדובר בברונו שולץ, סופר שנספה בשואה וגרוסמן בהבל פיו מקים אותו לתחייה בספר, ובין שמדובר בסדרה שלמה של יצירי דמיונו של המספר, שלכל אחד קולו הייחודי.
ואני קורא עכשיו את מה שכתבתי ועדיין לא מרוצה. לא הצלחתי להעביר את סוד קסמו של הספר הזה, את האופן שבו הוא מאיץ את הדופק של הקורא ופוקח את עיניו לאמיתות יפהפיות ונוראות שמעולם לא עלו בדעתו. פשוט: לכו וקראו את "עיין ערך: אהבה". עשו לעצמכם טובה.

» ביקורות נוספות של ליברל
» ביקורות נוספות על עיין ערך: 'אהבה'