ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 4 בינואר, 2019
ע"י GNOLT
ע"י GNOLT
ממש קשה לי לומר מה דעתי על הספר.
קראתי אותו, בהפסקות, לאורך 3 חודשים. ספר מאוד לא קל לקריאה ולעיכול, לפחות בחלקו ובמבנהו.
העלילה נעה בין 4 החלקים השונים (מאוד מאוד) זה מזה בשטף הקריאה, בעלילה וברקע.
בחלק הראשון חשתי חיבור לסרט החיים יפים של בניני בהקשר של הסביבה והמציאות אותה ניסו הוריו של מומיק לשקף לו, אך תחושה זו השתנתה במהירות לכיוונים אחרים. החלק הראשון הוא יחסית החלק הקריא ביותר בספר. החלק השני הוא מעין פנטזיה הכתובה במשפטים ארוכים הנמשכים על פני עמודים שלמים (בדומה לזכרון דברים של יעקב שבתאי). חלק זה מאוד קשה לקריאה ודורש ריכוז והתמקדות ברעיון והכרת רקע על ברונו שולץ.
החלק השלישי והרביעי קשורים בתוכנם אך בנויים אחרת לחלוטין. אחד משמש כסיפור רקע והשני מהווה אנציקלופדיה עם ערכים המתירים את העלילה של הסיפור הראשון.
סך הכל ספר מאוד לא קל לקריאה, מקורי ורענן בגישתו לתיאור השואה.
מומלץ לאתלטי טריאתלון היודעים ומבינים את המאמץ העומד לפניהם, רוצים, מסוגלים ומוכנים לעמוד באתגר ובצליחתו ויכולים ליהנות מהאדרנלין ומהאנדורפינים המופרשים ולנוח על זרי הדפנה לאחר גמר התחרות.
בהצלחה!
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
ספר לא קל, נכון, אבל הווירטואוזי ביותר שנכתב על ידי סופר ישראלי. בקיצור, יצירת מופת.
|
|
|
בת-יה
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מדוייקת. לא אהבתי את הספר הזה.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
מומיק, החלק הראשון הקריא והמופתי, הוצא כספר נפרד ובצדק. השאר לא קריא.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
