ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 2 בפברואר, 2017
ע"י נלה
ע"י נלה
האמת, התאכזבתי. כבר שנים שהספר מגיח אליי מכל מיני פינות, ורק לאחרונה יצא לי להשלים את הספר שנחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הישראלית, וזאת, רק הודות לכך שהוא הספר של דוד גרוסמן האהוב על חברתי הטובה והיקרה, ששלחה לי אותו מישראל לפינלנד. החלק הראשון הוא המועדף עליי, והוא גם הכי קל לקריאה. כשהגעתי לברונו, הרגשתי איך הספר נעלם מבין ידיי, איך ההזיה משתלטת על הדמיון. יפה, אבל דורש מאמץ. באופן כללי, בהחלט מדובר ביצירת מופת מפותלת ומסקרנת, אבל אבוי, כמה כבדה. בחלק האחרון, האינציקלופדיה, כבר שקלתי להרים ידיים. אבל לא ויתרתי, וכשהגעתי לשורה האחרונה (ראו הוזהרתם, לא להסתכל על השורה האחרונה בספר!), נשמתיי לרווחה, ושמחתי שדבקתי במשימה והגעתי לשורה הזו. דויד גרוסמן אינו עושה הנחות לקוראיו בספר זה, ומאלץ אותם להירטב במים הקרים אם הם רוצים לשחות. תעשו טובה, ואם אתם מעוניינים בספר, אל תקראו את תקציריו, ופשוט צללו למימיו הקפואים.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי, הפרק הראשון, מומיק, אכן מופתי.
|
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
נלה, כל הכבוד לך על שסיימת את הספר הזה. אני החזרתי אותו לספריה אחרי 2 פרקים שגם אותם סבלתי בקושי רב.
זאת עוד הוכחה שלפעמים יחסי ציבור מהללים ספר שהוא לא ממש קריא. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
יצירת מופת וירטואוזית חד פעמית.
|
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ערגה,
זה קרה לי עם שני ספרים-
1. ימיו ולילותיו של הדודה אווה של דנקנר 2. זכרון דברים של יעקוב שבתאי בחיי, כמה שהשתדלתי לא יכולתי שלא לזנוח אותם. |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אז מה? גילית לי כעת עוד משהו, שלי היה חדש.
ואגב, ובלי קשר, פעם מצאתי את הספר הזה במדף הספרים אצל הוריי.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
יש אנשים שאומרים
התאמצתי לסיים את הספר או אני לא אוהב להפסיק באמצע, ואני לא מבינה למה לסבול.
אם ספר לא מתאים לך, תגיד לו יפה תודה שהיה מעניין עד כה (או לא) ותמשיך לספר הבא. (אלא אם אתם אופטימים נצחיים שמאמינים שעוד יהיה מעניין בהמשך) את הספר הזה הפסקתי קצת אחרי האמצע וגם זה היה יותר מדי. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
סיפור ידוע, מוכר ומפורסם.
|
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
נלה, מאוד יפה מה שכתבת.
מחשבות- לא ידעתי זאת.
גם אני הרגשתי כך כלפי הספר, שאותו קראתי ממש מזמן, כבדות משהו.... לעומת זאת, הקולאז' שמעטר את הכריכה יפה בעיני. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
פרט לחלק הראשון השאר באמת לא קריא. לכן, החלק הראשון הוצא כנובלה בשם מומיק.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
