הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 בדצמבר, 2010
ע"י דובה
ע"י דובה
ציפיתי למה שכתוב על הכריכה האחורית- "ספר מצחיק באופן היסטרי שהוסיף אב–טיפוס חדש לספרות האמריקאית..."
אז ציפיתי... קראתי וקראתי, חיכיתי לצחוק, היו מעט מאוד גיחוכים על האם הפולניה, לא משהו שלא שמעתי כבר.
יהודי מבוגר (33) מתאר לפסיכולוך במונולוג ארוך מאוד על הרגלי סקס בעיקר עם גרבים וחזיית אחותו וסיפורים על משפחתו היהודית.
פיספסתי פה משהו? זה באמת נחוץ? כנראה שכן, אבל מה שכן עניין אותי זה דווקא הסוף. כשהוא מגיע לבקר בביתה של חברה נוצריה בקולג'.
סוף סוף ההבדלים בין התרבויות בשנים האלו, חשיבת היהודי על הגויים בארה"ב, הדור שהתחנך אחרי מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.
כאן הספר התחיל לעניין.
אפילו כשהוא חזר ודיבר על אהבותיו הוא מצא לכך יחוד- לדפוק את מי שדפק אותו במהלך חייו.
עדיין, הייתי מעדיפה לקרוא ספר היסטורי על הבדלי התרבות עם עלילה טובה יותר ממונולוג ארוך מידי ובגלל ההתחלה המייגעת אני לא יכולה להמליץ.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
