ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 4 באוקטובר, 2013
ע"י דוריאן גריי
ע"י דוריאן גריי
אלכס פורטנוי הוא צעיר אמריקאי נאה ומבריק, עורך דין מצליח, ומחזיק במשרה רמה ומכובדת בעיריית ניו יורק. לכאורה כלום לא חסר לו. אז למה הוא לא מוצא רגע של שלוה ואושר בחייו? מה מעיק על פורטנוי, השוכב ומיבב על ספת הפסיכיאטר שלו?
רק שני דברים , שכנראה יעיקו עליו עד סוף חייו - אבא שלו ואמא שלו.
לא, אלכס לא סובל ממחסור באהבה הורית. להיפך. ג'ק וסופי פורטנוי מאוד – מאוד אוהבים את הבן שלהם. יותר מדי. הם מוכנים למות למענו, ולא יניחו לו לשכוח זאת לרגע. בגיל 33 ידידנו טרם הצליח להיחלץ מלפיתת החנק של אהבתם ודאגתם של הוריו. בייחוד של אמו, שמנהלת אותו ואת אביו ביד רמה, כמו כל אמא יהודיה טובה. לא משנה בן כמה הילד, לסופי אין שום כוונה להפסיק לשלוט ולהתערב בחיים שלו. אף פעם.
במונולוג ארוך ומצחיק עד דמעות, פורטנוי משתף את הפסיכיאטר, ואותנו הקוראים, בשלל הפחדים והתסביכים שהוחדרו למוחו בשקדנות בידי הוריו מילדותו, ובעוד כמה שהצליח לטפח בעצמו.
הקובלנה של פורטנוי, המהווה את התמה העיקרית של הספר ( שגם נקרא על שמה במקור באנגלית- Portnoy's complaint ) היא כלהלן: כל עוד היא חיה, אמא שלי לא תניח לי להיות נורמלי!
זוהי קובלנה יהודית ואוניברסאלית כאחד, ובעיקר – קובלנה שכל בן לאמא יהודיה יוכל להזדהות איתה.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
דוריאן - ביקורת יפה ותמציתית
זכור לי שהספר הזה היכה גלים כאשר הייתי בגיל הטיפשעשרה. לא קראתיו אז ואפשר שאעשה זאת כעת. אני עדיין נמצא תחת הרושם העז שהותיר עלי הספר "זעם" מפרי עטו של אותו סופר. לכן הציפיות שלי מהספר מרקיעות שחקים ואני מקווה שספר זה לא יאכזב אותי.
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
נשמע כמו אחד הסרטים של וודי אלן.
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת