ביקורת ספרותית על סיפור על אהבה וחושך - מהדורות שונות מאת עמוס עוז
ספר מעולה

---

הייתי בת חמש, בדיוק, כשהתחלתי לבקר בגן החובה. מהר מאוד לימדה אותי אימא שלי, שהיתה מטופלת באחי התינוק, ללכת לגן לבד ואף לחזור. הרגשתי גדולה, וחשובה ובמיוחד עצמאית. היא אף הזהירה אותי מכל מיני טיפוסים. הסבירה שלא כל האנשים טובים. התריעה לא לקחת ממתקים מזרים ויחד עם תחושת העוצמה הגיע גם פחד גדול. למדתי את הדרך הבטוחה לגן דרך הרחוב הראשי, אבל תמיד שמחתי לעבור גם דרך הגן הציבורי החבוי בין הבתים. אהבתי לשחק עם הפחד להראות לו שאני חזקה יותר. כל פעם שהצלחתי לצלוח את הדרך השניה, הרגשתי חזקה יותר.

בדרך הביתה עברתי בסמוך למכולת השכונתית שלנו. קנינו שם יומיום עם רשימה מאימא. אסור היה לקנות ממתקים או שאר דברים שהלב חפץ. יום אחד כשחזרתי מהגן רציתי כל כך מסטיק. נכנסתי למכולת ולקחתי לי חבילת מסטיק "עלמה". המסטיק בחבילה הצהובה עם צדודית של בחורה בטעם מנטה. האיש מהמכולת שאל אם אימא מרשה ואני בביטחון של בת חמש, שחושבת שאף אחד לא יידע ולא אתפס, אמרתי לו – אימא מרשה. את המסטיקים, כמובן, הייתי מוכרחה להחביא, לא יכולתי ללעוס אותם ליד בני המשפחה.

אחר הצהריים וליבי מתהפך מחרדה שהולכת וגוברת. אני כמהה שמישהו כבר יידע שלקחתי מסטיקים ללא רשות מהמכולת כדי שאוכל להוריד את נטל האשם מעל ליבי. אני מדוושת על התלת אופן שלי לאורך שביל הכניסה לבית. מגיעה עד לשער. מציצה החוצה לרחוב, לראות אם מישהו מגיע וחוזרת עד דלת הבית ושוב יוצאת לנסיעה ארוכה עד השער. ואז בלה הגיעה. בלה היא אימא של דורית החברה הכי טובה שלי. בלה מלטפת את ראשי. שואלת לשלומי ואם אימא בבית ומוציאה מכיסה... חבילת... מסטיקים... של "עלמה".... בשבילך. היא אומרת במתיקות ובליבי האבן גדלה ועוד יותר מעיקה.

"ספור על אהבה וחושך" הוא אוסף של ספורים כאלה. ספורים שמרכיבים את החיים. אני בטוחה שלכל אחד מאתנו יש סיפורי ספורים כאלה, חלקם סיפורי חיים יומיומיים, אולי זניחים וחלקם ספורים שמפגישים אותנו עם אירועים גדולים של האומה. חלקינו עברו חיים שלמים ונפגשו רק עם אנשים אחרים כמותם ולחלקנו, שפר גורלם ואת חייהם חצו אנשים גדולים או אנשים מפורסמים שאנו יכולים להתהדר ולהתקשט בהיכרות אתנו.

ובמיוחד אילו היינו יכולים להיות עמוס עוז ולקחת את כל החומרים האלה ולחבר ביניהם לכדי יצירת מופת מרשימה ומדהימה. המחברת בין האישי לבין הכללי. בין מה שקורה בתוך חדרי חדרים בפרטיות הכי גדולה של האדם באינטימיות שלו עם עצמו ועם האנשים הקרובים לו ביותר לבין מה שקורה במרחב הכללי, בבניין המשותף, ברחוב בו אני גר, בשכונה שלי בעיר שלי במדינה. איך המרחב האישי מתערבב עם המרחב הכללי לכדי חיים שיש בהם הכל, עצב ושמחה, לידה ומוות. אושר ומפחי נפש.

ליום הולדתי ה-50, שחל ב-1.9 (ותודה לכל אלה ששלחו לי ברכות ליום ההולדת) קיבלתי את הקורא האלקטרוני -"עברית". הספר הראשון שהורדתי "סיפור על אהבה וחושך". בהתחלה נהנית מכל רגע. כייף לקרוא בו, בקורא האלקטרוני. קראתי לו "נלסון" כי ביקשו ממני לכנות אותו בשם. אולם שמו של הקורא האלקטרוני הוא כבר ספור אחר, שאין זה המקום או הזמן לפתוח אותו. הספר הוא הנאה צרופה. אין עליו, על עמוס עוז ועל כתיבתו. בהתחלה בני הבית שלי ידעו, שאין ארוחות אין כביסה נקיה ואין אימא קשובה... אני בספר. קיוויתי שהספר יתקדם יותר מהר אולם עד מהרה הבנתי שזה ספר מסוג אחר. היה לי קשה עם הניתוחים של עמוס עוז. חלקו של הספר רומן וחלקו ניתוח ספרותי, מעמיק וקודח. הוא התקדם לאיטו. חלקים ממנו קראתי בשקיקה וחלקים אחרים היה קשה לי מאוד לצלוח. אני לא זוכרת הרבה ספרים שקראתי אותם לאורך שלושה חודשים. ספרים שנמשכים לי, אני מפסיקה באמצע, ואילו זה, נמשכתי אליו למרות שבחלק מהזמן חשתי שזהו, את הספר הזה לא אסיים, ושוב חזרתי אליו.יש גם מעט מאוד ספרים שאני חוזרת לקרוא בהם שוב. נראה לי שזה ספר שאקרא בו שוב ואולי גם שוב ושוב.

ובאותו היום, לפני שנים רבות, לפני השינה, אימא אמרה לי, שהאיש מהמכולת סיפר לה, שלקחתי חבילת מסטיקים ורשמתי, ובטח שכחתי לספר לה שלקחתי אותם וזה לא נורא. אבל בפעם הבאה, כך היא אמרה לי בקולה הרך, אל תשכחי לבקש רשות ולספר. לילה טוב, היא נישקה אותי. עברה רק שנה אחת שבלה לקחה את דורית, חברתי הטובה, ועברה לגור עם כל המשפחה בעיר אחרת, אפילו לא רחוקה ומאז אנחנו לא בקשר. אבל באותו לילה כשאני במיטה החמה והבטוחה שלי,בחדרי הקטן, חשבתי שאני הילדה הכי מאושרת בעולם.

» ביקורות נוספות של כלנית
» ביקורות נוספות על סיפור על אהבה וחושך - מהדורות שונות