ביקורת ספרותית על סיפור על אהבה וחושך - מהדורות שונות מאת עמוס עוז
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 במאי, 2018
ע"י אירית



קשה לי לומר שהפרוזה של עמוס עוז אהובה עלי באופן גורף, מעטים מגיבוריו אהבתי ולמעטים התחברתי אבל בעברי הרבתי לשמוע את הרצאותיו, ובכנות אודה שהבחירה בספר הזה הפעם נעשתה בשל הסקרנות. סקרנות לדמות ,לנופי הילדות, ולמאורעות העבר. אז נגיד שזכיתי בחוויית קריאה מושלמת, חוויה הולמת לחגיגות 70 שנה למדינת ישראל, שהרי ההיסטוריה האישית של עוז ושל משפחתו ארוגה בתוך כל מה שהתרחש כאן במאת השנים האחרונות כמעט.

מאז היותי העדפתי לקרוא אוטוביוגרפיות על פני ביוגרפיות. ה"אוטו"-הגיבור- מי שכותב את עצמו ואת חוויותיו, מכניס אותנו אל נבכי ליבו ולא מחויב לעובדות ולפרשנויות מבחוץ שלעתים יש בהם טעם מרוחק וגם לא בטוח אם מדויק, ולכן הוא גם נתפס כהרבה יותר אוטנטי ומכמיר מהביוגרף. ככה זה מה לעשות ....

למעלה מחודש ימים באתי ויצאתי מביתו ומחייו של עוז, מבלי לעורר את הדחיפות האופיינית לי. לא גמעתי בקצב מהיר את סיפוריו, ההפך, צעדתי אתו שלובת זרוע בין התחנות של חייו. נכנסתי לבתים של מקורביו שוטטתי בסמטאות ירושלים, נחתי ושוב צעדתי וכך המשכתי להנאתי... נפגשתי עם פרופ' קלוזנר ועגנון, עם טשרניחובסקי ועוד עם רבים אחרים שחיו ויצרו באותה התקופה, ואפילו ספגתי את הריחות ואת הצלילים, ואת הרטטים הקטנים שאקרא להם אדוות שכוחות שבדרך כלל נשארים עלומים, כי עוז מוכשר מאוד בעושר הפרטים ונחשפתי כמובן למערכת היחסים הטרגית של הוריו עד הסוף המר, ובין השורות התרעננתי בביטויים שגם אם עבר עליהם הכלח - לא נס לחם עדיין. הוא הצליח די בקלות להעלות חיוך על פני כי הוא כותב בהמון אמפתיה, ובהשלמה גם את הכואב והפוצע .

לא קל היה פה מסתבר, בכל המובנים האישי והכללי, למרות שאמירה כזו עשויה להישמע כקלישאה, כי לעולם נראה מכאן לא בדיוק את מה שראו משם, אבל היות וטבעו של האדם אחד הוא, הקנאות והשנאות ותהפוכות הגורל והאמוציות רקחו ובעבעו עוד מקדמת דנא על אותן הלהבות ממש. מאז ועד היום אנשים חגגו ונהנו למרות הקושי - דור דור תשוקותיו והגיגיו- הרומנטיקה לבלבה לצד רגשות תסכול ושברון לב, שמחות לצד עיצבונות, רחש וגעש קיצוניים ורגזנות נפלטו לאוויר כלשונות לבה חורכות .

והמסקנה המתחייבת היא שאין חדש תחת השמש כמובן, אלא שבכל זאת, להיחשף לאיכותם של אנשים ותכנים שכבר עברו מן העולם, זה מרענן, מרומם מרגש ומזכיר לנו מאיפה באנו ומה מכל זה, מהעבר שלנו, כדאי שנאמץ בחום כצידה יקרה לעתיד טוב וערכי יותר .

כתוב בכריכה האחורית של הספר, ש"העלילות והאפיזודות שבו מכמירות לב ומן העבר השני מבדחות, והן אלו שהופכות או משמשות את שאיפותיו של עוז ואת הספרים שהוא עתיד לכתוב ..."

אז מומלץ בחום !
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור (לפני 7 חודשים)
מחזק את חני,

סקירה מעולה
רץ (לפני 8 חודשים)
הספר הזה נכתב מדם ליבו ולכן הוא שונה מספריו האחרים, את צודקת דרך הספר הזה מבינים את תולדות המדינה דרך הגיבורים האלמונים שלה.
חני (לפני 8 חודשים)
צריך לעודד סופרים שכותבים עלינו. סופרים הם סוג של מראה לאנושות, לחברה כולה לטוב או לרע.
כתבת נפלא.
לי יניני (לפני 8 חודשים)
אחלה סקירה
אירית (לפני 8 חודשים)
תודה לך מחשבות.....
מחשבות (לפני 8 חודשים)
לא אבד כלח על סקירותייך הנפלאות.
אירית (לפני 8 חודשים)
ייתכן שאתה צודק עמיחי ...
יום נפלא. ותודה .
עמיחי (לפני 8 חודשים)
תודה על התזכורת.
מצטרף לגמרי להנאה ולהמלצה.
לטעמי, התיאור של ליל כ"ט בנובמבר הוא עצום, וחשיבותו לתרבות הישראלית עולה על כל ערך ספרותי שיש בו (ויש בו).

אגב, לעניות דעתי, לא כל מה שעוז כתב בספר הזה אכן התרחש. אני מפקפק במידת האמת שיש (לדוגמה) בסיפור על המטפלת בקיבוץ, בסיפור על נאום "המירוץ המזוין" של בגין ועוד.
אבל כל זה בטל בשישים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ