ביקורת ספרותית על רומן משפחתי (קשת) מאת עדנה מזי"א
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 בספטמבר, 2010
ע"י כלנית


לקראת סוף שרותי הצבאי הכרתי את מי שיהיה לימים, האיש שאיתי. כבר מתחילת שיחת הטלפון הממושכת, הראשונה איתו, הבנתי, שהוא גר ברמות השבים. לא ידעתי היכן ממוקמת רמות השבים. כששאלתי את אבא שלי על מיקומו של המקום שכוח האל הזה התברר לי שהוא נמצא במקום שמפגיש בין כפר סבא, רעננה, הוד השרון וגם הרצליה. אבי, שרוב משפחתו התגוררה בכפר סבא ושם הוא בילה קייצים רבים בילדותו, בפרדס של סבא שלו, סיפר שנהגו לכנות את רמות השבים גם - רמות קוקוריקו - על הלולים הרבים שבה.

כעבור שנה עברתי לגור ברמות-השבים. באותה תקופה כבר ידעתי שאת רמות-השבים הקימו יהודים, יוצאי גרמניה, שהגיעו לכאן עוד לפני הכל. הם היו בני המעמד הבנוני, בעלי מיקצועות חופשיים, שמכרו הכל שם בגרמניה והגיעו לכאן. חלקם עזבו את מקצועותיהם ועברו לעסוק בחקלאות. כמו, הסבא של בעלי, שהיה רופא עיניים בגרמניה. שלח את שני ילדיו ללמוד חקלאות בבן-שמן והיה בין מקימי "קבוצת מגדלי הירקות" או "הירקנים" ורק הרבה יותר מאוחר חזר לעסוק ברפואה.

אני גרה ברמות-השבים כמעט שלושים שנה, כאן גם נולדו ארבעת ילדי. למדתי להכיר את אלה שעלו מגרמניה, חלקם בני משפחתי וחלקם שכנים, מכרים וחברים של המשפחה. ביקרתי בגרמניה לא מעט פעמים ואני מוקסמת מיוצאי התפוצה הזאת.

כששאלתי את הספר "רומן משפחתי" שמחתי לגלות שהוא מדבר על אנשים שעלו משם לכאן. אותם אנשים, כמו האבא של בעלי, שחי את אחרית חייו שוב בגרמניה, ששם הוא היה הכי ישראלי, ופה הוא היה הכי גרמני, או בלשון העם "יקה". אהבתי את שני הספורים השזורים זה בזה. אחד המתקיים בימינו והשני מתגלגל מלפני מלחמת-העולם השניה ועד שנות החמישים.

הספר מספר על כל אותם יוצאי גרמניה שהגיעו משם לכאן וניסו לשחזר פה את כל מה שהם השאירו מאחור. הראשון מביניהם היה שמירת השפה. כשעברתי לגור ברמו השבים ההודעות על לוחות המודעות היו כתובות בשתי שפות. הגרמנית בחלק העליון של הדף והעברית למטה. זקני הכפר עוד זכרו שבעבר המודעות היו כתובות כולן בגרמנית. עברו שנים ואט אט המודעות הופיעו על הלוחות כאשר העיברית מככבת למעלה והגרמנית למטה. אולי מיותר לציין, אבל... היום המודעות רובן ככולן ב...עיברית.

הספר מדבר במקביל על החיפוש האישי של כל אחת מהדמויות בספר, אל מול החיפוש הקבוצתי, הלאומי הכללי שלא תמיד הצליחו לעמוד זה לזה זה בהרמוניה ראויה, וההתנגשויות היו בלתי נמנעות.

הספר קריא וסוחף. הדמויות עמוקות ונוגעות ללב. מערכות היחסים ביניהן מסובכות ונפתלות. ספר נפלא.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ