ביקורת ספרותית על רומן משפחתי (קשת) מאת עדנה מזי"א

---

אפתח בסיפור המסגרת. המספרת, נעמי (נועומי, נעמיליין) היא רווקה תל-אביבית מבוגרת, בעלת הוצאת ספרים קטנה, המנהלת קשר רומנטי ארוך ומיוחד עם במאי תיאטרון אירי. הם מתראים אחת למספר שבועות בתל-אביב או באחת מערי אירופה שבהן הוא מביים, ומבלים מספר ימים בצוותא. יתר השיחות נערכות בטלפון. זהו המתכון שלהם לזוגיות מוצלחת מאחר ושניהם בורחים ממחויבות ומילדים.

בתחילת הסיפור מחליטה נעמי שהגיע הזמן לשיחה רצינית עם האירי במטרה לייצב או אפילו למסד את הקשר ביניהם. היא מגיעה לפגישה בוינה אך העניינים משתבשים. בעקבות הערה של האירי מתעורר בנעמי צורך עז לקרוא את היומנים של סבתה רות שטיין על מנת להתחקות אחרי תולדות משפחתה. היומנים הללו שכבו אצלה כבר מספר שנים ובעקשנות סירבה לגעת בהם. עתה, משנעור בה הצורך היא מבקשת ממזכירתה לשלוח לה אותם בדואר לוינה ודווקא שם היא מתעמקת בהם.

מן היומנים נרקם הסיפור המשפחתי יוצא-הדופן שלה. בבית אחד בברלין גרה הדודה מרים שגידלה את שני ילדיה של אחותה שהתאבדה. הבת, רות, יפהפייה בלונדית ואגואיסטית להחריד והבן פרדי, דובי שמנמן האוהב ויודע מוסיקה אך סובל מהפרעה נפשית הגורמת לו להיות תלוי באחרים וזקוק להשגחה מתמדת. רות נשואה לאוטו, פרופסור קר-מזג ומשעמם ולהם בת קטנה ובעייתית בשם אנושקה. לרות יש גם מאהב, רוברט, פיזיקאי יהיר ויפה-תואר.

החלק הראשון של הרומן המשפחתי מתרחש בברלין של תחילת עליית הנאצים לשלטון וההידרדרות המתמדת במעמדם של היהודים. קצת לפני פרוץ המלחמה, מצליחה משפחת שטיין לצאת מגרמניה (פרט לדודה מרים) ולעלות לפלשתינה א"י. הם משתקעים בתל-אביב, סמוך להנסי, אחיו של אוטו, שעלה הרבה לפניהם והספיק לרכוש לעצמו מעמד ורכוש בפלשתינה.

למשפחת שטיין, היקית הטיפוסית, קשה מאוד להתאקלם בפלשתינה המחוספסת ובשלב מסוים (לפני שנודעו מוראות השואה) הם מבקשים אפילו לשוב לגרמניה !

לא אמשיך לספר את מה שקורה בהמשך, עד ימינו אנו, מאחר ואינני רוצה להכניס ספויילרים. אומר רק שהעלילה מעניינת ויש הפתעות רבות.

יחסי לרות, הדמות הראשית בסיפור, השתנה במהלך הקריאה מן הקצה אל הקצה. בתחילה ממש תעבתי אותה ובסוף – הבנתי ואפילו קצת הערכתי.

צירוף מקרים : לפני ימים מספר קראתי ראיון עם הסופר אלי עמיר לקראת צאת ספרו החדש לשוק. בסוף הראיון נשאל איזה ספר הוא קורא עכשיו. תשובתו הייתה : "רומן משפחתי של עדנה מזי"א והוא כתוב מצוין!" אני בהחלט מסכימה עם אלי עמיר !

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על רומן משפחתי (קשת)