ביקורת ספרותית על רומן משפחתי (קשת) מאת עדנה מזי"א
ספר טוב

---

"העבר הוא מדינה אחרת. אנשים שם מתנהגים שונה"

המשפט היפה הזה שחוזר בספר מספר פעמים הוא לדעתי גם זה שהכי מאפיין אותו.
הספר הוא בעצם קפיצה אחורה בזמן של נעמי - בחורה בשנות ה 40 לחייה שהוריה נטשו אותה פחות או יותר כשהייתה ילדה. היא מנסה ,לאחר שמגיעה למשבר בחייה האישיים, למצוא (בפעם הראשונה אולי) קצת תשובות ביומניה הישנים של סבתה שגידלה אותה.

אנו צוללים יחד איתה אל אותו עבר, המדינה האחרת - לשנות ה 30 בגרמניה (עד שנות ה 60 בישראל) להתחלה של הסיפור של סבתה- רות.
הספר פשוט מעניין. כתוב יפה. אתה באמת נשאב לעלילה ששזורה יפה מאוד גם בעלילה העולמית של השואה והקמת המדינה עם התפתחות הרעיון הציוני.

הספר מראה לנו בדיוק את מה שקורה לכולנו בחיים לפחות פעם אחת:
אנחנו עושים דברים בעברנו ולא יודעים להסביר אותם אח"כ. אנחנו לפעמים עושים או אומרים דברים רעים (אתם יודעים, בקטנה, לא רצח או משהו) אפילו שלא מאפיינים אותנו כלל והדרך היחידה לתרץ אותם אח"כ ברבות השנים היא: זה היה לפני מיליון שנה, עזבו אותי...

גם הדמויות בספר הן דמויות עגולות, מתפתחות. רות בעברה כלל איננה מה שהיא בהווה. למעשה כל חייה אח"כ הן מאמץ להסביר את העבר אם לא לעשות תיקון על הטעויות שלו.
מהבחינה הזאת הספר מאוד נגע בי לפחות ולמרות שאני רחוקה מלהתחיל לסכם את חיי ולמרות שאין לי איזה סודות אפלים בעברי אני בהחלט יכולה להגיד שהוא מדינה אחרת.


מומלץ!

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על רומן משפחתי (קשת)