ביקורת ספרותית על ארוחת בוקר בטיפני'ס (2009) - נובלה # מאת טרומן קפוטה
ספר מעולה

---

נובלה אחת ושלושה סיפורים קצרים של טרומן קפוטה:

הנובלה (ארוחת בוקר בטיפניס): התאורים והכתיבה, כמובן, מדהימים, כרגיל אצל קפוטה, וזה מכפר על העלילה הקלושה עד לא קיימת (כנראה במכוון) ועל הדמויות הקצת מעצבנות. הולי גולייטלי הצטיירה בעיני יותר כמתבגרת מרוכזת בעצמה מאשר כאישה בוגרת, אבל כנראה שגם כאן זו היתה הכוונה.

הסיפור השני ״בית הפרחים״ הרבה יותר מכמיר לב, הדמות הראשית הרבה יותר loveable, למרות שנסיבות ילדותה ונעוריה מזכירות את אלה של הולי גולייטלי. גם כשהיא עושה פעולות שהן פחות ממקובלות, ואפילו דוחות, אתה איכשהו מקבל את זה ומבין אותה.

״גיטרה יהלומים״ הוא סיפור מרגש על אהבה לא צפויה ולא קונבנציונלית במקום לא צפוי ולא קונבנציונלי.

ואחרון חביב ״זיכרון מחג המולד״: קסום, עצוב, שמח, מרגיש כמו יהלום שלמרות שהוא קטן הוא יקר ערך.

הסופר שכותב ״השמש, עגולה כמו תפוז כתום וכתומה כמו ירח של קיץ חם, מתנדנדת על קו האופק, מצחצחת את יערות החורף הכסופים״ הוא גאון. התרגום גם הוא לא פחות ממופתי. שניהם יחד יוצרים חוויית קריאה מיוחדת ומענגת.

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על ארוחת בוקר בטיפני'ס (2009) - נובלה #