ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 20 במאי, 2013
ע"י נתי ק.
ע"י נתי ק.
אני מודה, באופן כללי אני לא חסידה גדולה של הספרות האמריקאית. אני יודעת שזו הכללה די גסה ודווקא אחד הסופרים האהובים עלי הוא במקרה אמריקאי, תיאודור דרייזר, ("טרגדיה אמריקאית", "ג'ני גרהרדט", "אחות קרי", טרילוגיית הגאון וכו') וגם את פול אוסטר אני מחבבת, אבל יש משהו בכתיבה שלהם שלא מתחבר לי.
במסגרת השלמת החורים בהשכלה ובעקבות ההמלצה המקסימה של נטעלי כאן באתר, החלטתי לקרוא את הספר הזה. גם העובדה שקיבלתי אותו במתנה ללא פתק החלפה הקלה על ההחלטה (אם הוא כבר כאן, מה לא אקרא?)
הסיפור הראשון, סיפורה של הולי גולייטלי היה נחמד בעיניי. נהניתי מדמותה המשוחררת, בעלת מודעות עצמית ולא דופקת חשבון, אך גם נאיבית ופגיעה. עם זאת, דווקא דמותו של הסופר המספר, מעניינת יותר בעיניי. היא אמיתית יותר והצלחתי להתחבר אליו בקלות, לעומת הולי שלקח לי בהחלט זמן להתחבר אליה ולהבין את הרציונל שמניע אותה.
שלושת הסיפורים הנוספים היו מעניינים אף יותר מהראשון. מתוכם, "גיטרת היהלום" היה היהלום שבכתר. סיפור החברות בין אסיר מבוגר לבין נער פוחז בכלא עד לסוף הבלתי נמנע.
כל הסיפורים בקובץ הזה טרגיים ועוסקים באנשים בודדים ותלושים, כאלה חסרי השורשים או כאלה שזנחו את השורשים לאלתר. הכתיבה, לכאורה מנותקת, וירטואוזית ורגישה והסופים, שזו נקודת התורפה של רוב הספרים, כתובים בצורה מושלמת.
17 קוראים אהבו את הביקורת
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
