ביקורת ספרותית על ארוחת בוקר בטיפני'ס (2009) - נובלה # מאת טרומן קפוטה
ספר טוב

---

החטא הכי גדול של הקורא הוא לבוא לספר עם ציפיות מוגזמות.
החטא הכי גדול של הקורא הוא לצפות שהסופר ייתן לו מה שהוא לא מסוגל ולא מעוניין לתת, ולא ליהנות ממה שיש לסופר להציע.
החטא הכי גדול של הקורא הוא קריאה ביקורתית מדי, השוואתית מדי, ולא קריאה עצלה ונינוחה, שנותנת למלים להתגלגל מעצמן, לחלחל דרך הרבדים של המודע והתת מודע.
סגנון הכתיבה של קפוטה הוא לא ממש הסגנון האהוב עלי, והוא בהחלט לא נכנס אצלי לקטגוריית הסופרים האהובים, אבל לכתיבה שלו יש את היופי שלה, את הקסם המיוחד שלה, ובסופו של דבר היא מהנה מאד.
לצערי לא הצלחתי להתחבר או לגלות אמפתיה להולי, גיבורת הנובלה המרכזית בספר, "ארוחת בוקר בטיפני'ס". אמנם נהניתי לקרוא, אבל הסיפור בסך הכל די עבר על ידי. את שלושת הסיפורים הקצרים הרבה יותר אהבתי. לטעמי קפוטה הוא במיטבו כשהוא בכפר, עם האנשים הפשוטים. הסיפור האחרון בספר, "זיכרון מחג המולד", הוא פשוט נפלא. הקשר המיוחד שנרקם בין הילד הקטן לבין דודתו הזקנה והשונה, חברתו להרפתקאות מלאות דמיון, הוא מקסים ומרגש.

» ביקורות נוספות של עמיר
» ביקורות נוספות על ארוחת בוקר בטיפני'ס (2009) - נובלה #