ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 24 ביוני, 2011
ע"י קוראת הכל
ע"י קוראת הכל
טוב, האמת שניגשתי אל הספר הזה עם ציפיות נמוכות מאוד, מפני שהבנתי מקריאת מדגם מייצג של הביקורות עליו, שמדובר בספר שבעיקר כתוב יפה. ספרים כאלה בדרך כלל לא מרגשים אותי במיוחד, ואכן הספר לא הפתיע אותי. הדבר הכי טוב שאפשר לומר עליו הוא שבניית המשפטים בו מושלמת, בחירת המילים נהדרת, והסגנון ייחודי ומהנה. אבל אין בו שום סיפור או רגע משמעותי כלשהו שנחקק בזיכרון.
קפוטה מצוטט בהקדמה כאומר "המבחן הסופי לגבי טיב הסיפור הוא אם לאחר קריאתו יכולת לדמיין אותו אחרת. האם הוא משקיט את דמיונך כקורא ונדמה שהוא מוחלט וסופי, ממש כפי שתפוז הוא סופי, דבר מה שהטבע יצר". אז פור דה רקורד, יכולתי לדמיין כל אחד מהסיפורים בספר אחרת. דווקא במבחן של קפוטה עצמו, אני לא חושבת שהסיפורים בספר הזה עומדים בהצלחה מרובה. היות והם כל כך קטנים ומאופקים מבחינה דרמטית, כל כך עדינים ומרומזים, הרי שכל אחד מהם יכול היה להתפתח לאינספור כיוונים שונים וזה לא היה פוגם בשלמותם כהוא-זה. הסיפור המפורסם מכולם 'ארוחת בקר בטיפאניס' מתמקד בבחורה קלת דעת שקצת מסתבכת. הדמות כשלעצמה בנויה היטב אבל בסיפור עצמו לא קורה הרבה, והיה יכול להיות נחמד אם כן היה קורה משהו... אבל האמת שזה לא המבחן שלי. לדעתי המבחן של קפוטה בלתי אפשרי. המבחן שלי לספר טוב הוא אחר לגמרי והוא סובייקטיבי לחלוטין: האם הוא מעורר בי התרגשות? מחשבות? רעיונות חדשים? גורם לי לאיזה שהן תובנות או אבחנות מיוחדות? האם אני אזכור ממנו משהו?
אז התשובה במקרה הזה היא לא ממש, בעיקר מפני שכל ארבעת הסיפורים בספר מתנהלים בעצלתיים ומספרים סיפורים עדינים ושלווים על... שום דבר בעצם. "בית הפרחים" – נערת ליווי שהתאהבה בבן כפר פשוט ויצאה לחיות איתו. "גיטרה יהלומים" – אסיר ותיק שנזכר בחבר שהיה לו פעם שהיתה לו גיטרת יהלומים... הסיפור האחרון הוא הטוב מכולם "זיכרון מחג המולד" טוב בעיקר מפני שהוא נוגע ללב, מה שלא הצליחו קודמיו לעשות. יחד עם זאת, אם זה הסיפור המרגש ביותר שקפוטה כתב, כפי שנכתב בהקדמה, זה מעיד בעיקר על שאר סיפוריו. אני בעד איפוק, ומסכימה שרגשות חנוקים נוגעים ללב יותר מאשר בכי קולני ובכל זאת אני חושבת שמבחינה עלילתית סיפוריו של קפוטה יבשים מדי וחסרים תוכן משמעותי.
לסיכום, אני עדיין חושבת שרק לכתוב יפה זה פשוט לא מספיק. צריך גם שיהיה על מה לכתוב. מעניין יהיה לגלות אם לקפוטה היו רעיונות מוצלחים יותר לסיפורים בספריו האחרים...
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אסף
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
מעניין
אני בדיוק קורא אותו עכשיו, ומזדהה מאוד עם התחושה.
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
הלל ובן - תודה רבה לכם :)
תודה רבה גם לכל המשבחים.
|
|
|
Mr. Vertigo
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
תענוג לקרוא אותך.
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
מוזמנת לקרוא את "בדם קר".
כמעריץ קפוטה, לא מסכים עם אף מילה שלך, אבל ניסחת את עמדתך בצורה נהדרת.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
