ביקורת ספרותית על הקנוניה נגד אמריקה מאת פיליפ רות
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 2 בספטמבר, 2010
ע"י י. קליש


סיפור חייו של הסופר היהודי פיליפ רות ומשפחתו בארה"ב, מתובל בסיפור דמיוני, על "מה היה קורה אילו..." מנסה לקחת אותנו - הקוראים, למצב הזוי, שבו בבחירות שנערכו ב-1940 בארה"ב, זוכה צ'רלס לינדברג - גיבור התעופה, תוך שהוא גובר על רוזוולט, ומצטרף לידידיו הנאצים - ריבנטרופ והיטלר.
בסיפור הדמיוני, לינדברג היה נשיא ארה"ב כ- 22 חודש, בהם הוא "מואשם" ע"י רות בקנוניה נגד ארה"ב של אמריקה. ארה"ב התחלקה לשתי מחנות: רוזוולט, שחשב שנכון להצטרף למלחמה ולעזור לידידים מעבר לים, ומנגד, לינדברג - שהגיע להבנות עם הגרמנים, שארה"ב לא תצטרף למלחמה נגדם, ותישאר ניטראלית. בנוסף, היא תעלים עין מהשתלטות גרמניה ויפן על חלקי עולם, ואח"כ, במסגרת "הסדר הפאשיסטי החדש", תתבצע הפלישה הגרמנית לדרום אמריקה, הגבול בין ארה"ב לקנדה ייסגר, והיחסים בין המדינות ינותקו - ואז תתחיל "מתקפה רבתי" נגד כל יהודי ארה"ב...
בסיפור מעורב גם בנו של לינדברג שנעלם, והיהודים הואשמו, כרגיל, ששתו את דמו. מצע "לא רע" לתחילת האשמה.
בחרתי להביא קטע, שנראה כמתאים גם לימינו, בו נשיא אמריקני מצדד בבניית מסגד ומרכז תרבות מוסלמי ב"גראונד זירו" בניו-יורק, לאחר שמוסלמים - בשם האיסלאם הקיצוני - הרסו את מגדלי התאומים שהיו בו, תוך רציחתם של כ- 3000 איש, ופציעתם של אלפים נוספים.
בקטע, אביו של פיליפ רות - מתנגד אובססיבי למהלכי לינדברג, הלך לראות סרטון שבו מראים את קבלת הפנים שערך הנשיא לינדברג לידידו שר החוץ הגרמני ריבנטרופ, בבית הלבן. לקבלת הפנים הוזמן, ובא ברצון, גם אחד ממנהיגי היהודים.
בשובו של האב, שואלת אותו אשתו: "...אבל למה הלכת, כשהיה ברור שזה ירגיז אותך כל כך?"
"הלכתי," אמר לה, "כי כל יום אני שואל את עצמי את אותה השאלה: איך ייתכן שזה קורה באמריקה? איך בני אדם כאלה יכולים להנהיג את ארצנו? אלמלא ראיתי במו עיני, הייתי חושב שאני הוזה."

וכל זה קורה לאחר שהעיתון הבריטי "דיילי טלגרף מה- 24/08/10 חשף ממצאים של עיתונאי והיסטוריון בלגים (שכתבו על כך בשבועון הבלגי "קנאק"), שהיטלר - על סמך בדיקות DNA שביצעו בקרובי משפחתו - היה, כנראה, יהודי במוצאו! לא פחות. פורסם ב"ישראל היום" ב- 25/08/10.
נו, ודאי תסכימו אתי שאין סיום מעניין יותר לספר הדמיוני הזה. ואם כך, כרגיל, אנחנו אשמים בכל הצרות שקורות בעולם...

מבחינתי, היה אפשר לעשות Copy & Paste מכל מה שקרה ליהודים באירופה, בשנות המלחמה, ולאחריו Fine Tuning קטן, והרי סיפור - כלל לא דמיוני.
לסיום.
סיפור חייו של הסופר ומשפחתו, כאוטוביוגרפיה, שכמותה קראנו רבות - בסדר.
כל השאר, מבחינתי - מיותר בהחלט.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 15 שנים ו-1 חודשים)
מה שהיה הוא שיהא? או אין חדש תחת השמש? יפה כתבת. מסכימה איתך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ